ת"א 49705-09-23

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **עובדות רקע:** ההחלטה עוסקת בבקשה למתן צווי עשה כנגד בנק הפועלים (להלן: "הבנק") למסירת דפי חשבון ומסמכים נוספים הנוגעים לחשבון נאמנות, בו המבקשת (שרה פולקמן) היא הנהנית, וחשבונות נאמנות נוספים שנוהלו על ידי המשיב 2 (עו"ד ניר יוסטר) שגם בהם המבקשת הינה נהנית. הבקשה הוגשה במסגרת הליך בוררות המתנהל בין המבקשת, המשיב 2 וצדדים נוספים, וזאת מכוח סמכות בית המשפט לפי סעיף 16 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: "חוק הבוררות") ותקנה 54 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. הרקע להליך הבוררות כולל קביעה בפסק בוררות ביניים, שאושר על ידי בית המשפט, כי בין המבקשת למשיב 2 שררו יחסי נאמנות בנוגע לנכסיה הפרטיים של המבקשת ושל חברות משפחתיות שהוקמו על ידי בעלה המנוח. נקבע כי עו"ד יוסטר פעל בנכסי המשפחה לטובת בני המשפחה, וכי מכוח הסכם שבעל פה והתנהגות, וכן מכוח חוק החברות וכללי אתיקה של עורכי דין, הוא שימש כנאמן. **נימוקי הבקשה והתנגדות המשיב:** * **המבקשת** טוענת כי המשיב 2 נדרש למסור לה מידע בנוגע לחשבונות הנאמנות, אך הוא הצהיר כי לא ניהל חשבונות נאמנות עבורה. מאחר שנודע לה כי המשיב 2 פדה עבורה כספים והפקידם בחשבונות נאמנות, פנתה לבורר בבקשה לצווי עשה. היא מדגישה כי הסעדים הזמניים נחוצים לה להוכחת תביעתה למתן חשבונות ותביעתה הכספית. * **הבנק** אינו מתנגד למתן הצו, אך מציין כי עקב חובת הסודיות הבנקאית, אינו יכול למסור מידע לצד שלישי ללא הסכמת הנאמן או צו שיפוטי מתאים. הוא הודיע כי המסמכים הועברו כבר לנאמן (המשיב 2). * **המשיב 2** מתנגד לבקשה מטעמים פרוצדורליים ומהותיים. הוא טוען כי בית המשפט אינו מוסמך להתערב בהליכי בוררות, וכי סמכות בית המשפט לפי סעיף 16 לחוק הבוררות מוגבלת לסעד שיאפשר קיום פסק בוררות עתידי, ולא למסירת מסמכים כלפי צד שלישי (הבנק) שאינו צד לבוררות. הוא טוען כי מדובר בבקשה לסעד קבוע ולא זמני, כי יש לאכוף החלטת בורר, וכי חלף המועד להגשת בקשה לגילוי מסמכים. לטענתו, הגשת הבקשה בשלב מתקדם של ההליך תגרום עיוות דין. עוד הוא טוען כי תביעה למתן חשבונות מוגבלת ל-7 שנים, והחשבון נסגר בשנת 2010, בעוד שהתביעה הוגשה ב-2020. הוא טוען כי המבקשת ידעה על החשבון במשך שנים ולא פעלה לקבלת המסמכים, וכי מדובר בשיהוי המצדיק דחיית הבקשה. **החלטת בית המשפט (השופטת בלהה טולקובסקי):** בית המשפט קיבל את הבקשה. **עקרונות משפטיים וחידושים עיקריים:** 1. **סמכות בית המשפט בסיוע להליכי בוררות (סעיף 16 לחוק הבוררות):** * בית המשפט קובע כי סעיף 16 לחוק הבוררות, שכותרתו "סמכויות עזר של בית המשפט", מעניק לבית המשפט סמכויות רחבות לסייע להליכי בוררות. סמכויות אלו כוללות, בין היתר, מתן צווי עשה וצווי לא תעשה. * **חידוש/הדגשה:** בית המשפט מדגיש כי סמכויות אלו אינן שוללות את סמכותו של הבורר לדון בעניין ולהעניק סעדים. עם זאת, כאשר הצו מופנה כלפי צד שלישי שאינו צד להליך הבוררות (כמו הבנק במקרה זה), ואינו מחויב להחלטות הבורר, נדרשת פנייה לבית המשפט לצורך אכיפה או מתן צו. * בית המשפט דוחה את טענת המשיב כי סמכות בית המשפט מוגבלת לסעד שיאפשר את קיום פסק הבוררות העתידי. הוא קובע כי הסמכויות לפי סעיף 16 כוללות גם מתן צווים לניהול תקין ויעיל של הליך הבוררות, לרבות המצאת מסמכים מגופים שאינם צד להליך, כאשר נדרש צו שיפוטי. * **השלכה הלכתית:** החלטה זו מחזקת את התפיסה כי בית המשפט משמש כ"רשת ביטחון" וככלי מסייע להבטחת תקינותם ויעילותם של הליכי בוררות, במיוחד כאשר נדרשת התערבות כלפי גורמים שאינם חלק מההליך הבוררותי עצמו. 2. **הבחנה בין סעדים כלפי צדדים לבוררות לעומת צדדים שלישיים:** * בית המשפט מבחין בין סעדים זמניים שנוגעים ליחסים שבין הצדדים לבוררות (שבהם סמכות הבורר מכוח הסכם הבוררות מספקת) לבין סעדים המופנים לצדדים שלישיים (שבהם נדרשת פנייה לבית המשפט). * **יישום:** במקרה זה, למרות שהבורר הורה למשיב 2 ולבנק למסור את המסמכים, הבנק, כצד שלישי, אינו כפוף להחלטת הבורר. לפיכך, נדרש צו שיפוטי מבית המשפט על מנת לחייב את הבנק במסירת המידע. 3. **חובת הנאמנות והזכות לקבלת מידע:** * בית המשפט קובע כי בהתחשב בכך שמדובר בחשבון נאמנות בו המבקשת היא הנהנית, אין בטענות המשיב כדי לשלול את זכותה לקבלת המסמכים הרלוונטיים להוכחת תביעתה. * **עיקרון מהותי:** הדבר נובע מעיקרון יסוד של דיני הנאמנות, לפיו הנהנה זכאי לקבל מידע אודות הנכסים המנוהלים בנאמנות. 4. **משקל להחלטות הבורר:** * בית המשפט מציין כי על אף ששיקול הדעת להענקת סעד לפי סעיף 16 נתון לו, הוא ראוי ליתן משקל להחלטות הבורר, המצוי בנבכי ההליך. * **חיזוק תפקיד הבורר:** הדבר מחזק את תפקידו של הבורר כגורם המוסמך לדון במחלוקות, ומצביע על שיתוף פעולה בין המערכת השיפוטית להליך הבוררות. 5. **דחיית טענות המשיב בנוגע לשיהוי וסילוק יד:** * בית המשפט דחה את טענות המשיב לגבי חלוף מועדים, שיהוי והגשת הבקשה בשלב מאוחר של ההליך. הוא קובע כי טענות אלו אינן רלוונטיות כאשר מדובר בצו המופנה כלפי צד שלישי (הבנק) שאינו צד להליך הבוררות. * **הבחנה דיונית:** בית המשפט מבחין בין כללי הדיון הפנימיים של הליך הבוררות (כגון הגשת ראיות וגילוי מסמכים) לבין הליכים המתנהלים בבית המשפט בסיוע להליך הבוררות. 6. **סעד זמני לעומת סעד קבוע:** * בית המשפט דוחה את הטענה כי מדובר בסעד זמני הזהה לסעד העיקרי. הוא מבהיר כי הבנק אינו צד להליכים, ולכן אין מדובר בסעד עיקרי נגדו. מדובר למעשה בצו עשה למסירת מסמכים, הדומה במהותו לסעד של זימון עדים, הנכלל בסמכויות העזר של בית המשפט. **פסיקת ההוצאות:** בית המשפט פסק הוצאות לטובת המבקשת כנגד המשיב 2, בגין התנגדותו לבקשה. **סיכום:** ההחלטה מדגימה את תפקידו של בית המשפט כמסייע להליכי בוררות, ובפרט במקרים בהם נדרשת התערבות כלפי גורמים חיצוניים להליך הבוררות. היא מחזקת את מעמדו של הבורר ואת חשיבותן של זכויות הנהנה בחשבון נאמנות לקבלת מידע. כמו כן, היא מחדדת את ההבחנה בין סמכויות הבורר לבין סמכויות בית המשפט במקרים של צדדים שלישיים, ומבהירה כי טענות פרוצדורליות הנוגעות להליך הבוררות עשויות שלא לעמוד כחסם לבקשות לסיוע חיצוני מבית המשפט.