עמ"נ 8249-01-11

תקציר

עניינו של הערעור בסיווגו של נכס לצורכי ארנונה, ובפרט האם יש לסווגו כנכס למגורים או כמוסדי. ההחלטה המקורית, שסיווגה את הנכס למגורים, התקבלה על ידי ועדה שסיירה בנכס בשנת 2007. הימנעותו של המשיב מעריכת סיור חדש להערכה מחודשת של סיווג הנכס והסתמכותו על הפרוטוקול הישן היא טענה מרכזית לטובת המערערת. יתר על כן, אין הגדרה ברורה מהו "מוסד" בצו הארנונה של המשיב, ואף בא כוח המשיב לא יכול היה לספק הגדרה. נראה כי השימוש העיקרי בנכס על ידי הדיירים, חלקם קשישים וחלקם נכים, הוא מגורים באופיים, בין אם הם מתגוררים בו דרך קבע ובין אם לתקופות שיקום. ככלל, אין הצדקה מספקת לשנות את סיווג הנכס ממגורים למוסדיים. לפיכך, הערעור מתקבל, סיווג הנכס יתוקן למגורים, והמשיב ישלם למערערת הוצאות משפט והוצאות משפט בסך 7,500 ₪.