מ"ח 4922/14

תקציר

המשיב טען כי יש לדחות את בקשת המבקש למשפט חוזר בעילה של הטעיה שכן העובדות היו ידועות למבקש במהלך המשפט המקורי. המשיב הדגיש כי טענת המרמה כבר נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי מחוסר ראיות, והמבקש לא הציג כל ראיה חדשה בבקשה הנוכחית. זאת ועוד, המשיב האשים את המבקש בהצגה סלקטיבית של מסמכים ממחלקת רישוי עסקים, ובכך סילף את העובדות. המסמך המדובר התייחס לדרישה לרישיון עסק, והמשיבה הבהירה כי עיסוקו של המבקש, שכלל מכירת מזון ושתייה לצד עישון נרגילה, טעון רישיון לפי רשות הרישוי. המשיב ביקש לחייב את המבקש בתשלום הוצאות המדינה, בסך 15,000 ₪, נוכח נסיבותיו החריגות של המקרה, שעניינן המשך הפעלת עסקיו על ידי המבקש בניגוד לצו שיפוטי. השופט הסכים עם טענות המשיב ודחה את בקשת המבקש למשפט חוזר, תוך שהוא מדגיש את חוסר התוחלת שבהליך ואת ביזיון בית המשפט מצד המבקש.