ת"א 4674-04-16

תקציר

בפני בית המשפט מוצגת תביעה המבקשת לשלול את מעמד הנפקד של אביה המנוח של התובעת, שהוכרז בשנת 1952, ולקבוע כי האב מעולם לא היה נפקד. התביעה מבקשת פסק דין הצהרתי בדבר ביטול ההיעדרות וביטול רכישת נכסים שביצעו הנתבעים. השיקול המרכזי הוא האם התביעה מהווה תביעת מקרקעין, ובכך נופלת תחת תקופת התיישנות של 15 או 25 שנה, או תביעה שאינה מקרקעין, אשר תביא לתקופת התיישנות של 7 שנים. השופט מצדד באפשרות השנייה, ומצטט פסקי דין קודמים של בית המשפט המחוזי שסיווגו תביעות דומות כתביעות שאינן מקרקעין. כתוצאה מכך, עילת התביעה קמה לא יאוחר משנת 1969, עת נרשמו הזכויות בקרקע על שם רשות הפיתוח, מה שהפך את התביעה הנוכחית, שהוגשה מעבר למגבלת 7 השנים, למיושנת. בנוסף, השופטת דוחה את טענת התובע בדבר התיישנות הרכישה, ומוצאת כי היא אינה מבוססת דיה. לפיכך, התביעה נדחית בשל תום תקופת ההתיישנות, והתובע חויב לשלם לנתבעים הוצאות משפט בסך 7500 ₪.