ת"א 67336-07-17

תקציר

בית המשפט החליט כי הבקשה לסעד כספי תתקבל ביחס לשני הנתבעים, ואילו הבקשה לצו מניעה שיכפה את רישום הדירה על שם התובעים תידחה עבור שני הנתבעים. השופטת קבעה כי דחייה על הסף, אף שהיא צעד קיצוני, מוצדקת במקרה זה משום שהכרעה בסוגיה המקדמית של תקופת ההתיישנות תסיים את ההתדיינות המשפטית ותחסוך לצדדים ולבית המשפט משאבים רבים. בתביעה, שהוגשה 31 שנים לאחר חתימת הסכם המכר, נטען על ידי התובעים כי נופל תחת החריג הנוגע לגילוי מאוחר, וכן כי תקופת ההתיישנות צריכה להתחיל רק עם הפרת חובת האמונים שחבו להם הנתבעים. השופט מצא כי עילת התביעה קמה זמן קצר לאחר חתימת הסכם המכר, ולכל המאוחר שלוש שנים לאחר מכן, כלומר סמכות התביעה נכנסה אז לתוקף, והתיישנות בת שבע השנים חלה במקרה זה. התובעים לא הוכיחו כי העובדות המהוות את עילת התביעה לא היו ידועות להם מעבר לשליטתם, ולא ניתן היה למנוע אותן בזהירות סבירה. עוד קבעה השופטת כי הנתבעים לא חבו לתובעים חובת אמונים בכל הנוגע לרישום הדירה, ועל כן טענת הפרת החובה אינה מתקיימת. ככלל, החליטה השופטת כי תביעת התובעים התיישנה, והורתה לתובעים לכסות את הוצאות הנתבעים, בסך 7,500 ₪ לכל אחד מהנתבעים.