ב"ל 1376/02

תקציר

התובעת, שבעלה (המנוח) עבד בעיריית תל אביב, תובעת את המוסד לביטוח לאומי (הנתבע) לקצבת תלויים לאחר מות בעלה. התובעת טוענת כי מותו של בעלה נגרם כתוצאה מפגיעה בעבודה שכן הוא עבד שעות ארוכות, לקח את העבודה הביתה והתמודד עם לחץ משמעותי הקשור לעבודה. עם זאת, הנתבעת טוענת כי יש לדחות את התביעה שכן אין ראיות לפגיעה בעבודה כהגדרתה בחוק הביטחון הלאומי. בית המשפט מסכים עם פרשנותו של הנאשם לחוק. על פי החוק, על התובע להוכיח כי למנוח נגרמה פגיעה בעבודה, אשר גרמה למותו, אך טענת התובע וראיותיו אינן עומדות בדרישה זו. מהראיות עולה כי המנוח אכן עבד שעות ארוכות והיה לחוץ, אך אין כל אינדיקציה ל"תאונה" או לאירוע חריג שאירע במהלך עבודתו או בדרכו לביתו, כנדרש בחוק. יתר על כן, המסמכים הרפואיים שהוצגו אינם מבססים די הצורך קשר בין עבודתו של המנוח לבין מותו. מאחר והתובע לא עמד בדרישות החוק לתביעת תלויים, בית המשפט דוחה את התביעה מבלי לפסוק הוצאות למי מהצדדים.