ת"א 60319-06-20

תקציר

השופט שקל בכובד ראש את הטיעונים והראיות שהוצגו על ידי שני הצדדים והגיע להכרעה בתביעה העיקרית ובתביעה שכנגד. באשר לתביעה העיקרית, נפסקו לתובעים 145,000 ₪ מהנתבעים, שכן הוכחו החוב ושיעורו. סכום זה מבוסס על סכום נוסף שהוסכם עליו בנספח להסכם, בו נקבע כי הנתבעים ישלמו לתובעים תוספת של 175,000 ₪ עבור הוצאות שיפוץ, בניכוי 30,000 ₪ ששולמו לדייר. טענת התובעים וראיותיהם בנוגע לחוב זה נמצאו משכנעות יותר מאלו של הנתבעים. בהמשך לתביעה שכנגד, טענו הנתבעים כי בנכס שרכשו מהתובעים קיימים ליקויי בנייה רבים וכי התובעים אחראים לשאת בעלויות תיקון ליקויים אלה, דבר שלא עשו. הנתבעים ביקשו לנכות הוצאות אלה מהסכום שהם חייבים לתובעים. השופט מצא צדק בטיעוני הנתבעים וקיבל חלקית את התביעה שכנגד. השופטת דחתה את טענת התובעים כי הנכס נמכר כמות שהוא, וכי אין עליהם כל חובה לתקן או לשאת בעלויות תיקון הליקויים. במקום זאת, החיל השופט את חוק המכר (דירות) וקבע כי התובעים, כמוכרים, אחראים לתיקון הליקויים. כמו כן, קיבלה השופטת את טענת הנתבעים כי היו הסכמים לניכוי סכומים מסוימים בגין תיקונים שבוצעו על ידי הנתבעים עצמם. חוות דעת מומחה שהוגשה על ידי בית המשפט פירטה את הליקויים בנכס והעריכה את עלות תיקונם ב-113,067 ₪. השופט אימץ חוות דעת זו במלואה. לפיכך, סכום זה ינוכה מסך כל הנתבעים בתביעה העיקרית, וכתוצאה מכך הנתבעים ישלמו לתובעים סכום מופחת של 31,933 ₪. סכום זה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, ישולם בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. כמו כן נפסקו לתובעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪. בנוסף, ציינה השופטת כי העתק מפסק הדין יועבר לרשויות המס, בנוגע לטענת הנתבעים לאי דיווח על תמורת המכירה. תביעתם שכנגד של הנתבעים לפיצוי נוסף בגין ליקויי בנייה, מעבר לאמור בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, לא התקבלה מחוסר ראיות מספיקות. פסק דין מקיף זה לוקח בחשבון את הראיות, העדויות והטיעונים המשפטיים שהוצגו על ידי שני הצדדים ומטרתו לספק פתרון הוגן וסביר לסכסוך.