ת"א 28335-08-22

תקציר

הנתבעת במקרה זה הגישה בקשה לאיסור פרסום פרטיהם ביחס להליך משפטי מתנהל, בנימוק של חשש לפגיעה בשמם הטוב ובפרנסתם. עם זאת, בית המשפט דחה את הבקשה. השופט קבע כי עקרון פומביות הדיון בבית המשפט, המעוגן בחוקה, מעדיף את פרסום פרטי הנאשם. השופט ציין כי הבקשה הוגשה שנה לאחר הגשת התביעה, מה שמצביע על כך שהפגיעה הנטענת בפרטיות לא הייתה חמורה כפי שנטען. השופט הדגיש כי החריג לעקרון הפרסום מחייב פגיעה חמורה בפרטיות, שלא הוכחה די הצורך על ידי הנאשם. תחת זאת, הנתבע הציג טענות כלליות ללא ראיות קונקרטיות או נסיבות מיוחדות. עוד הדגישה השופטת כי השלב הנוכחי של ההליך, בהיותו שלב מקדמי, אינו מאפשר להכריע לגופן של גרסאות הצדדים לאירועים. לפיכך, השופט הגיע למסקנה כי הבקשה נעדרת שחר, וכי האינטרס הציבורי בשקיפות השמיעה גובר על שיקולי פרטיותו של הנאשם. החלטה זו, הבהיר השופט, היא זמנית, והותירה פתוחה לנתבע את האפשרות לעתור לאיסור פרסום בשלב מאוחר יותר, אם ישתנו הנסיבות. הוצאות לא נפסקו למי מהצדדים, שכן התובע לא הגיש תגובה מנומקת.