תמ"ש 62476-05-18

תקציר

פסק דין זה עוסק במספר תביעות שהגישה רבקה נגד אחיה – אברהם, שרה ולאה – בנוגע לעיזבון אביהם המנוח, וכן בתביעה שכנגד שהגישו הנתבעים. התביעות מתייחסות להחזר הוצאות לנפטר במהלך חייו ולאחר מותו, דמי שימוש בדוכן בשוק ובדירה והשבת תכשיטי הוריו שנפטרו. רבקה טוענת כי בשל השינוי המשמעותי במצב המשפטי ביחס לדירת אביה ולדוכן השוק בעקבות פסק דין קודם, יש לחייב את הנתבעים בחלקם היחסי בהוצאות שהוציאה עבורו בין השנים 2004 ל-2011, לרבות העסקת מטפלת. לטענתה, תשלומים אלה מנעו את הצורך למכור את הדירה במהלך חייו. עם זאת, השופטת דוחה טענה זו וקובעת כי רבקה לא הוכיחה בסיס משפטי לנתבעים לפצות אותה בגין הוצאות אלה. תביעתה של רבקה להחזר הוצאות הלוויה, לעומת זאת, מתקבלת באופן חלקי, וכל אחד מאחיה חויב לשלם לה 1,619 שקל. באשר לדמי השימוש, אין חולק כי אביה של רבקה היה בעל דוכן בשוק ודירה שבה היא ואחיה מחזיקים בחלקים שווים. רבקה מחויבת לשלם לנתבעים דמי שימוש הולמים עבור התקופה שמיום פטירת אביהם ואילך, למעט התקופה שקדמה לפסק דין שקבע את השיתוף בעיזבון. דמי השימוש החודשיים בדוכן נקבעים על 2,850 שקל, ועל כל אחד מהאחים לשלם לרבקה 13,056 שקל עבור חלקם, בעוד דמי השימוש החודשיים בדירה נקבעים על 3,710 שקל לשנת 2017, ורבקה חייבת לשלם לנתבעים 14,403 שקל עבור חלקם. סכומים אלה משתנים בהתאם למועדי התביעות והתביעות שכנגד, ויש לחשב הפרשי ריבית והצמדה ממועדים שונים המפורטים בפסק הדין. תביעתם שכנגד של הנתבעים להשבת תכשיטי ההורים המנוחים נדחית בשל חוסר פירוט בתביעה, וכן אי תשלום האגרה הנלווית לכך. כמו כן, השופט מורה כי ביצוע פסק הדין, לרבות פירוק זכויות משותפות בדירה ובנכס, יתבצע באמצעות ההוצאה לפועל, נוכח חוסר שיתוף הפעולה בין הצדדים. לבסוף, בהתחשב בהתנהלות הצדדים ובסכומים הנתבעים ונפסקים, רבקה מחויבת לשאת בהוצאות הנתבעים ובשכר טרחת עורך דין בשיעור מופחת של 35,100 ₪.