רע"א 7535/11

תקציר

עניינו של פסק הדין בערעור על החלטה לאשר אימוץ קטין על ידי משפחת אומנה, ובבקשת המערער להעביר את הילד למשמורת הסבתא הביולוגית. השאלה המרכזית היא האם טובת הילד היא לגדול תחת השגחתה של סבתה, מה גם שהוריו הטבעיים של הילד נמצאו בלתי כשירים בשל רשלנות הורית. בתי המשפט בחנו גם את האפשרות ל"אימוץ פתוח", שיאפשר לילדה לשמור על קשר עם משפחתה הביולוגית. פסק הדין מסכם את ההליכים ואת פסקי הדין הקודמים, תוך התמקדות בכשירות ההורית של הסבתא ובטובת הילד. השופטים מסכימים כי הסבתא נעדרת את היכולת לגדל את הילד, נוכח מגבלותיה הקוגניטיביות וצרכיו המיוחדים המורכבים של הילד. הם מדגישים כי יש לתעדף את טובת הילד, ובמקרה זה, אימוץ סגור על ידי משפחת האומנה נחשב לאפשרות הטובה ביותר. למרות שהשופטים מזדהים עם מאבקה של המשפחה הביולוגית, הם מדגישים את פוטנציאל הנזק של אימוץ פתוח במצב זה. חוסר יכולתה של הסבתא לקבל את אימוץ הילד והפוטנציאל לשיבוש הליך האימוץ נתפסים כגורמים מכריעים. בקשת רשות הערעור על פסק הדין הקודם נדחית, תוך השארת האימוץ הסגור על כנו, תוך הכרה באפשרות לשינויים עתידיים אם הנסיבות יאפשרו זאת.