בד"א 5/10

תקציר

הערעור מתייחס לעונש שהוטל על עורך דין על ידי בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב-יפו. בית המשפט הרשיע את עורך הדין במספר עבירות אתיות ביחס לשלושה מקרים נפרדים בהם היה מעורב מרשו. ראשית, נמצא כי עורך הדין התרשל בתביעת הנזיקין של לקוחתו, מה שהוביל לדחייתה, ולאחר מכן שיקר לה לגבי מצב התביעה. שנית, לאחר שהלקוחה גילתה את דבר הפיטורין, ניסה עורך הדין לתקן את המצב בכך שהציג בפניה הסכם פשרה פיקטיבי וקיבל ממנה ארבעה צ'קים, ששלושה מהם לא כיבד. לבסוף, עורך הדין לא השיב לפניות לשכת עורכי הדין בנוגע לתלונה שהוגשה נגדו. בגין עבירות אלה גזר בית הדין המשמעתי המחוזי על הפרקליט שישה חודשי השעיה בפועל, בנוסף לשלושה חודשי מאסר על תנאי בגין הפרה קודמת. בית המשפט גם הורה לפרסם את גזר דינו של עורך הדין והודיע לכל הערכאות השיפוטיות ומשרדי הממשלה על העונש. רוב שופטי בית המשפט העליון הסכימו עם פסק דין זה ועם העונש שהוטל, וקבעו כי לעורך הדין ניתנה הזדמנות מספקת להגן על עצמו וכי עונשו של בית המשפט המחוזי סביר בהתחשב בחומרת העבירות. עם זאת, אחד השופטים טען כי היה צריך לתת לעורך הדין הודעה מפורשת על כך שהוא עלול להיות מורשע בעבירות שלא פורטו בתלונה. שופט זה סבר כי העונש ההולם על עבירות אלה הוא השעיה בפועל של חמש שנים. ככלל, הערעור נדחה, והעונש שהוטל על ידי בית הדין המשמעתי המחוזי אושר. פסק הדין פורסם, ועורך הדין הושעה מעיסוק בעריכת דין למשך חמש שנים ושלושה חודשים בסך הכל.