ע"א 8702/06

תקציר

הערעור מתייחס למחלוקת בין המדינה לתיאטרון הבימה בנוגע ליישום הסכם הבראה שנועד לפתור את המשבר הכלכלי של התיאטרון. על פי ההסכם, המדינה תעניק לתיאטרון הלוואה שתוחזר בתשלומים על פני מספר שנים. לוח ההחזרים עשוי להשתנות אם התיאטרון לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו בשל קיצוצים בתמיכה הממשלתית השוטפת. הסוגיה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט הייתה מכלול השיקולים שצריכים להנחות את "ועדת השלושה", שמונתה לפקח על יישום ההסכם, בהחלטותיה בדבר הדרכים לפירעון ההלוואה. המדינה טענה כי על הוועדה לשקול רק שיקולים כלכליים הקשורים ליכולתו של התיאטרון לפרוע את ההלוואה, ואילו הנאמן טען כי על הוועדה להביא בחשבון גם שיקולים רחבים יותר הקשורים לאינטרס הציבורי בפיתוח פעילות התיאטרון, לרבות מעמדו כתיאטרון הלאומי של ישראל. בית המשפט קבע כי על הוועדה לאזן בין הצורך לייצב את מצבו הכלכלי של התיאטרון לבין הדרישה לשמור על ייחודו כמוסד תרבותי. על מנת לבחון את יכולתו של התיאטרון להחזיר את ההלוואה, על הוועדה לשקול את ההיבט הכלכלי הכרוך בתהליך ההתייעלות במסגרת הסכם ההבראה, תוך התחשבות גם בצורך לאפשר לתיאטרון לשמור על מעמדו כתיאטרון לאומי. בית המשפט הדגיש כי האיזון הראוי צריך להיות העיקרון המנחה בהחלטות הוועדה האם לשנות את לוח החזרי ההלוואה. עוד קבע בית המשפט כי המדינה רשאית לקזז סכומי תמיכה שוטפת כנגד החזרי הלוואות, לפי שיקול דעתה של הוועדה ובהתאם לכללי שיקול הדעת המינהלי. קביעתו של בית משפט קמא כי קיזוזים אלה אסורים בוטלה אפוא. עם זאת, בית המשפט לא קיבל את טענת המדינה כי קיצוץ בתמיכה השוטפת מצדיק אוטומטית שינוי בלוח ההחזרים, והדגיש כי על הוועדה לבחון מחדש את יכולתו של התיאטרון להחזיר את ההלוואה בכל מקרה. הערעור התקבל בחלקו, ופסק דינו של בית משפט קמא תוקן בהתאם.