ע"פ 1090/06

תקציר

בפסק דין זה ניצבים בפני בית המשפט שני ערעורים על פסק דינו של בית משפט השלום בחדרה. הערעור הראשון הוא של הנאשם, מוחמד שרים אחמד, על הרשעתו באי ציות לצווי בית משפט הנוגעים להריסת מבנה ויציקת בטון במקום. הערעור השני הוא של המדינה, בטענה כי העונש שגזר בית משפט קמא על אחמד היה מקל יתר על המידה. אחמד טען כי נפלה טעות בזיהוי החלקה וכי אין לו עוד כל קשר לקרקע מאחר שהשכיר אותה. עם זאת, בית משפט קמא מצא כי המדינה אכן הוכיחה את אשמתו של הנאשם. על פסק דין זה הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי, אשר ביטל את הזיכוי והחזיר את התיק לבית המשפט קמא להמשך הליכים. לאחר עיון חוזר הרשיע בית משפט קמא את אחמד על סמך הראיות שהוצגו. באשר לגזר הדין טען אחמד כי בית משפט קמא לא התחשב בנסיבותיו האישיות ובאופיו של המבנה המדובר. המדינה, לעומת זאת, טענה כי העונש קל מדי, בהתחשב בחומרת העבירה. ערכאת הערעור הסכימה עם המדינה ומצאה כי עונשו של בית משפט קמא היה מקל יתר על המידה. עבירות של אי ציות לצווים שיפוטיים היו לא רק עבירות על חוקי התכנון והבנייה, אלא גם עבירות על מערכת המשפט עצמה. לכן, בית המשפט התערב והחמיר את העונש. בסופו של דבר דחה בית המשפט את ערעורו של אחמד וקיבל חלקית את ערעור המדינה. העונש הוחמר כך שיכלול שלושה חודשי עבודות שירות, בנוסף לארבעת חודשי המאסר המקוריים, על תנאי, וקנס של 25 אלף שקל. העניין נדחה לחוות דעתו של הממונה על העבודות הציבוריות ונדחה ל-11 באפריל 2007 לצורך עדכון התקדמות. פסק הדין ניתן בנוכחות הנאשם, סנגורו ופרקליט המדינה.