ת"פ 66475-11-16

תקציר

בטח, להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על המידע שסיפקת: **ניתוח משפטי: מדינת ישראל נ' נועם אבו חצירה, ת"פ 66475-11-16** **מבוא** פסק הדין דן בעניינו של הנאשם, אשר הורשע על פי הודאתו בארבע עבירות של סחר בסמים, לפי סעיפים 13 ו-19א' לפקודת הסמים המסוכנים. בית המשפט, מפי כבוד השופט דוד שאול גבאי ריכטר, בחן את חומרת העבירות, נסיבות ביצוען, מדיניות ענישה נוהגת, ובעיקר – שיקולי שיקום משמעותיים, והגיע להחלטה המשלבת עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס וצו מבחן. **עובדות המקרה וכתב האישום** הנאשם ביצע ארבע עסקאות סחר בסמים עם סוכן משטרתי סמוי, בין החודשים יוני וספטמבר 2016. העסקאות כללו: 1. **26.6.2016:** מכירת חשיש במשקל 93.51 גרם תמורת 3,000 ₪. 2. **23.8.2016:** מכירת קוקאין במשקל 1.75 גרם תמורת 1,500 ₪. 3. **24.8.2016:** מכירת קוקאין במשקל 5.0163 גרם תמורת 5,000 ₪. 4. **22.9.2016:** מכירת קוקאין במשקל 2.6984 גרם תמורת 2,300 ₪. העובדות המפורטות בכתב האישום מצביעות על תיאום מוקדם, הסתרת הסמים במקומות שונים (סמטה, דלי צבע, טרסה, בתוך ניילון סיגריות) ותוך כדי מפגשים מתוכננים. **הדיון השיפוטי והצדדים** הצדדים לא הגיעו להסדר טיעון לעניין העונש. הנאשם עבר תהליך שיקומי ממושך. בית המשפט ציין מפורשות כי קיים סיכוי גדול למאסר בפועל, במיוחד לאור עסקאות הסחר בקוקאין, אך במקביל שלח את הנאשם להערכת התאמה לעבודות שירות, לאור התהליך השיקומי. **תסקיר שירות המבחן** תסקיר שירות המבחן מהווה נדבך מרכזי בפסק הדין ומצביע על מספר נקודות מפתח: * **רקע:** הנאשם, כבן 28, רווק, ללא ילדים, מרקע דתי חרדי, שהשתלב במסגרת לימודית שאינה חרדית אך נשר ממנה. עבד בעבודות מזדמנות, לא התגייס לצה"ל. * **צריכת סמים והתמכרות:** החל לצרוך סמים בגיל 18, תחילה חשיש ולאחר מכן קוקאין, על רקע רצון להשתייכות חברתית. * **עבר פלילי:** עבר פלילי מתקופת הנערות בעבירות רכוש והחזקת סכין. טרם ריצה עונש מאסר בפועל בגין הרשעתו האחרונה. * **לקיחת אחריות ותהליך טיפולי:** הנאשם לקח אחריות על מעשיו והסביר אותם בהיותו מכור. במסגרת תיק המעצר, השתלב בתהליך טיפולי אינטנסיבי (שיחות פרטניות וקבוצתיות, בדיקות סמים, קורס "אוניברסיטה בעם"). * **הערכת שיקום:** שירות המבחן מעריך שהנאשם עשה "כברת דרך ארוכה ומשמעותית" בטיפול, תוך הבנה עמוקה יותר של מחוללי התנהגותו העבריינית. * **סיכון להישנות:** קיים סיכון להישנות התנהגות פוגעת בשל נסיבות חייו, דפוסי התנהגותו ואישיותו. * **סיכויי שיקום:** שירות המבחן זוקף לזכות הנאשם את התמדתו בטיפול, שיתוף פעולה גבוה, בדיקות שתן נקיות לאורך זמן, המעידים על סיכויי שיקום. * **המלצת שירות המבחן:** לאור חשיבות המשך הטיפול, קטיעת תהליך זה באמצעות מאסר ממש תפגע בהישגיו. לפיכך, המליץ שירות המבחן על הטלת מאסר בעבודות שירות, מאסר על תנאי מרתיע, וצו מבחן להבטחת המשך הטיפול. **חוות דעת הממונה על עבודות שירות** הממונה מצא את הנאשם כשיר לביצוע עבודות שירות. **טיעונים לעונש** * **המאשימה:** ביקשה עונש מאסר דו-ספרתי, תוך התייחסות לחומרת העבירות, סוג הסמים (קוקאין), והעסקאות החוזרות. הפנתה לפסיקה תומכת במתחמי ענישה מחמירים. * **הנאשם (ב"כ):** טען כי זהו המקרה המתאים לסטייה ממתחמי ענישה מחמירים, לאור שיקולי השיקום, רצינותו, השיקום בפועל והפוטנציאל השיקומי. ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן. **קביעת מתחם הענישה** בית המשפט פירט את העקרונות לקביעת מתחם הענישה: 1. **עקרון ההלימה:** התייחסות לערך החברתי המוגן (בריאות הציבור, ביטחון הציבור), מידת הפגיעה בו, מדיניות ענישה נוהגת ונסיבות ביצוע העבירה. * **הערך המוגן:** הודגשה חומרתן הרבה של עבירות סמים, פוטנציאל הנזק שלהן לחברה ופרטים, והצורך בענישה מרתיעה. * **הפחתת חומרה:** הובאה בחשבון העובדה שהיתה היכרות קודמת בין הנאשם לסוכן, וכי לא נטען שהנאשם סחר עם אחרים. ניתנה לכך משמעות עובדתית ומשפטית (הפנייה לעניין רוזנברג). * **נסיבות ביצוע העבירה (סעיף 40ט' לחוק העונשין):** * **תכנון:** נדרש תכנון, הן בתיאום העסקה והן בביצועה. הסתרת הסמים במקומות שונים מעידה על תכנון קפדני והתמצאות בעולם הסמים. * **אחריות בלעדית:** לנאשם אחריות בלעדית למעשיו. * **נזק:** הנזק הפוטנציאלי מסחר בסמים הוא רב, ונגרם רק הודות לכך שהרוכש היה סוכן. * **התמכרות כהסבר:** טיעון ההתמכרות נחלש בשל היותו של הנאשם מוכר סמים, מה שמבסס סברה של פעולה למען בצע כסף. * **בגרות ומודעות:** הנאשם אינו קטין או "בגיר-צעיר", ידע היטב מה עושה ויכול היה להימנע מביצוע העבירות. * **מדיניות הענישה הנוהגת:** * **חשיש:** הוצגו פסקי דין המדגימים מתחמי ענישה בסחר בחשיש, הכוללים לרוב מאסר בפועל המתחיל בחודשים בודדים. (עניין רוזנברג, עפ"ג שמביק). * **קוקאין:** הודגש שמדובר בסם "קשה" עם פגיעה רעה. הפסיקה נוטה לענישה משמעותית מאחורי סורג ובריח (עניין אדוג, עניין ביטון). עם זאת, צוינו מקרים בהם נקבע מתחם ענישה גמיש יותר, הכולל עבודות שירות (עניין שעיב), או עונש מאסר קצר שהומרו לעבודות שירות בשל שיקום (עניין רחימוב). 2. **קביעת מתחמי הענישה על בסיס סוג הסם והכמות:** * **הפרדה בין האישומים:** בית המשפט קבע שיש להפריד את האישום הראשון (סחר בחשיש) משאר האישומים (סחר בקוקאין) בשל סוג הסם וכמותו. ההפרדה עולה בקנה אחד עם מבחן "הקשר ההדוק" (ע"פ 4910/13 בני ג'אבר). * **מתחם לאישום הראשון (חשיש):** חודשים בודדים עד 10 חודשי מאסר, בתוספת ענישה נלווית. * **מתחם לאישומים הנותרים (קוקאין):** 5 עד 12 חודשי מאסר, בתוספת ענישה נלווית. 3. **נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40יא' לחוק העונשין):** * **אי הרשעה קודמת במאסר:** עונש מאסר יפגע בו. * **פגיעה במשפחה:** מינימלית, מאחר ואין נסמכים על שולחנו. * **לקיחת אחריות, הודה, תהליך טיפולי:** לא נטל אחריות ללא תנאים, הודה, עבר תהליך טיפולי ארוך, שיתוף פעולה טוב, הפגין כוחות להשתקם. * **אי הפרת תנאי שחרור:** אף על פי ששוחרר לתקופה ארוכה, כולל לפני הגשת כתב האישום. * **עבר פלילי:** אינו מכביד ואינו רלוונטי לעבירות הנוכחיות. **המיקום במתחם ושיקולי חריגה (סעיף 40ד' לחוק העונשין – שיקום)** * **מיקום במתחם:** ללא שיקולי שיקום, היה מקום להעמיד את הנאשם "באמצע המתחם". * **חריגה מן המתחם – שיקולי שיקום:** בית המשפט קבע כי בעניינו של הנאשם **ניתן לחרוג** ממתחם הענישה שקבע, וזאת **משיקולי שיקום**. * **המשמעות של תהליך השיקום:** תהליך השיקום היה ארוך ומשמעותי, כפי שמתרשם שירות המבחן. * **השפעת מאסר בפועל:** שירות המבחן סבור כי מאסר בפועל יביא לנסיגה בהישגים. * **התקדמות הנאשם:** הנאשם עשה "דרך מרשימה ביותר", הפך "יותר מיושב ואחראי". הוא משלים לימודיו לקראת תעודה מקצועית. * **המלצת שב"ס:** שירות המבחן המליץ על צו מבחן להבטחת המשך הטיפול והפיקוח. **גזר הדין** בהתחשב בכל האמור, בית המשפט גזר על הנאשם את העונשים הבאים: * **א. 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות:** החל מיום 17.6.2018, בבית אבות "עידן הזהב". הובהר כי הפרת הוראות הממונה עלולה להביא להמרת העונש במאסר בפועל. * **ב. 6 חודשי מאסר על תנאי:** שלא ירוצו אלא אם יעבור הנאשם עבירות דומות בתוך 3 שנים. * **ג. 4 חודשי מאסר על תנאי:** שלא ירוצו אלא אם יעבור עבירות של שימוש/החזקת סמים לצריכה עצמית בתוך 3 שנים. * **ד. קנס בסך 8,000 ₪:** לתשלום החל מ-1.10.2018, ב-10 תשלומים חודשיים. אפשרות לקיזוז מהפקדון. * **ה. צו מבחן לתקופה של 18 חודשים:** המחייב שיתוף פעולה עם שירות המבחן, תחת איום פתיחה מחודשת של המשפט וגזירת עונש מאסר. **עקרונות משפטיים וחידושים** 1. **הערכת שיקום כשיקול מרכזי להקלה בעונש:** פסק הדין מדגיש את תפקידו המכריע של תסקיר שירות המבחן בהערכת הפוטנציאל השיקומי של הנאשם. במקרה זה, תהליך השיקום הממושך, ההתמדה, לקיחת האחריות וההתקדמות הניכרת הובילו את בית המשפט לחרוג ממתחמי הענישה המקובלים, ובפרט לסטות מהמלצת המאשימה לעונש מאסר דו-ספרתי, ולהעדיף עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות. 2. **איזון בין חומרת העבירה לשיקום:** בית המשפט מבצע איזון מורכב בין חומרתן של עבירות סחר בסמים, ובפרט בקוקאין, לבין הנסיבות האישיות והתקוות לשיקום. ההכרה בכך שענישה מחמירה מדי עלולה לפגוע בהישגים השיקומיים היא עקרון משפטי חשוב בפסיקת עונשים. 3. **עבודות שירות כחלופה למאסר בפועל:** השימוש בעבודות שירות כחלופה למאסר בפועל, במקרים של עבירות סמים חמורות לכאורה, נובע מהערכה כי ניתן להשיג את מטרות הענישה (הרתעה, שיקום) באמצעים פחות פוגעניים, כאשר ישנה אינדיקציה חזקה לשיקום. 4. **הבחנה בין סוגי סמים וכמויות לצורך קביעת מתחם הענישה:** ההפרדה שביצע בית המשפט בין האישום הראשון (חשיש) לבין האישומים הנותרים (קוקאין) משקפת הבנה משפטית של ההבחנה בין "סמים קלים" ל"סמים קשים" והשפעתם על חומרת העבירה ועל מתחמי הענישה. 5. **מניעת "כניסה ראשונה" למאסר בפועל:** אף על פי שהנאשם היה בעברו עבריין צעיר (עבירות רכוש), הימנעות מ"כניסה ראשונה" למאסר בפועל בעבירות סמים חמורות, במקרה שבו קיימת תמונה שיקומית חיובית, היא שיקול משפטי מקובל. 6. **צו מבחן ככלי להבטחת המשך שיקום:** הטלת צו מבחן לתקופה משמעותית, לצד העונשים האחרים, נועדה להבטיח המשך פיקוח והכוונה, ולצמצם את הסיכון להישנות התנהגות עבריינית. התנאים המחמירים של צו המבחן, הכוללים איום בפתיחה מחודשת של המשפט, משקפים את החשיבות שבית המשפט מייחס להצלחת התהליך. 7. **התייחסות מפורשת להסתרת סמים:** תיאור אופן הסתרת הסמים בכל עסקה מלמד על הרצון להציג תמונה מלאה של התכנון והביצוע, ולבסס את חומרת העבירות. **סיכום** פסק הדין במדינת ישראל נ' נועם אבו חצירה מהווה דוגמה ליישום עקרונות גמישות בענישה, המאפשרים לבית המשפט לסטות ממתחמי ענישה מקובלים כאשר שיקולי שיקום מצדיקים זאת. בית המשפט עמד על חומרת עבירות הסחר בסמים, ובפרט בקוקאין, אך מנגד, העניק משקל מכריע לתהליך השיקום המשמעותי שעבר הנאשם. ההחלטה לשלב עבודות שירות, עונשי תנאי, קנס וצו מבחן מבטאת גישה הוליסטית, השואפת לאזן בין הצורך בהרתעה, ענישה והגנה על החברה, לבין האפשרות לשיקום פרטני והשבת הנאשם למוטב.