בא"ש 1819-04-18

תקציר

בית המשפט החליט לקבל את החלטת השוטר לשלול את רישיונו של המבקש ולהתלות את רכבו למשך 30 יום על סמך הראיות לנהיגה בשכרות (סמים). השוטר הריח סמים בתוך רכבו של המבקש והמבקש הודה כי צרך סמים לאחרונה. בדיקת שתן נערכה בהסכמת המבקש, והמבקש הודה גם בהימצאות סמים ברכב. בית המשפט ציין כי בעוד שלמבקש עבר נהיגה נקי, נסיבות העבירה והסכנה הפוטנציאלית לשלום הציבור גוברות על גורם זה. השופט התייחס לפסקי דין קודמים שתמכו ברעיון של חזקת מסוכנות מנהגים שיכורים ובצורך למנוע מהם גרימת נזק. עוד קבע השופט כי ההשבתה המנהלית של הרכב הייתה מוצדקת, שכן הבעלים לא הגיש בקשה לפטור ולא היו נסיבות אישיות המצדיקות את הסרת צו הכיבוי. אמו של המבקש היא הבעלים של הרכב המדובר. כמו כן, הדגישה השופטת כי די בראיות הקיימות כדי לבסס עילה לכאורה של נהיגה בשכרות, העשויה להוביל להרשעה, וכי יש להתייחס לטענות המבקש בדבר משקלן של הראיות בהליך העיקרי. ככלל, בקשות ההקלה נדחו, והסנקציות הקיימות יישארו על כנן.