ת"פ 5995-12-22

תקציר

בית המשפט החליט כי העונש ההולם על התנהגותו המאיימת של הנאשם במקרה זה יהיה טווח ענישה הנע בין מספר חודשים ל-12 חודשי מאסר, לצד עונשים נוספים. השופט פירט את הנימוקים להחלטה זו, תוך הדגשת חומרת ההתנהגויות המאיימות והצורך להרתיע אותן. השופט התייחס גם לסוגיית ההרשעה, ובסופו של דבר החליט שלא לבטל את ההרשעה בשל אי עמידתו של הנאשם בתנאים לכך. תנאים אלה, כפי שהותוו בפסיקה קודמת, הם כי על העבירה לאפשר את ביטול ההרשעה מבלי לפגוע בשיקולי ענישה אחרים, וכי ההרשעה תפגע באופן משמעותי בשיקום הנאשם. השופט ציין כי בקשת הביטול של הנתבע הייתה תיאורטית יותר מאשר מבוססת על ראיות קונקרטיות, שאינן עולות בקנה אחד עם הפסיקה הרווחת. בנוסף, השופט שקל את ההיבטים החיוביים של נסיבותיו האישיות של הנאשם, היעדר עבר פלילי ותסקיר המבחן, אך בסופו של דבר קבע כי הם אינם מצדיקים חריגה ממתחם הענישה. על הנאשם נגזרו חודשיים עבודות שירות, שלושה חודשי מאסר בפועל (שניתן להימנע מהם אם לא יבוצעו עבירות אלימות בתוך שלוש שנים) וקנס בסך 1,800 שקל. השופט סיים בכך שיידע את הנאשם על זכותו לערער ועל הליכי הטיפול במוצגים.