ת"א 45221-06-20

תקציר

פסק הדין דוחה את מרבית הטענות שהועלו על ידי שני הצדדים בסכסוך שכנים שנוי במחלוקת זה כבלתי מוכחות. בית המשפט קובע כי טענות התובעים בדבר לשון הרע, פגיעה בפרטיות, מטרד ועוגמת נפש שנגרמו כתוצאה ממעקבים, איומים והטרדות מצד הנתבעים נדחות, שכן בית המשפט מוצא כי שני הצדדים עסקו בהטרדות הדדיות. עם זאת, השופט מוציא צו מניעה הדדי למשך שנה האוסר על הצדדים לעסוק בהתנהגות מטרידה, מאיימת או פולשנית זה כלפי זה. פסק הדין מתייחס גם לטענות ספציפיות הנוגעות להתקנת מצלמות וקירות ברכוש משותף. התביעה לפירוק מצלמות שהתתקין הנתבע מרגלית ברכוש המשותף נדחית מאחר ובית המשפט מוצא כי הן מכוונות בעיקר לדירתו ולרכבו, ואין כל ראיה לשימוש פסול בהן. כמו כן, הבקשה לפירוק קירות התוחמים את החלל שמתחת לממ"ד בדירתו של מרגלית נדחית מאחר שבית המשפט קובע כי התובעים הסכימו בעבר לשימוש בחלל זה, ועד להכרעת רשויות התכנון בבקשתו של מרגלית להיתר, הקירות יישארו בעינם. גם בקשות התובעים למתן צווי מניעה בנוגע לשימוש של הנתבעים בשטחים משותפים לגינתם הפרטית ולחניה מופרזת נדחות, שכן בית המשפט אינו מוצא כל ראיה למעשים פסולים. עם זאת, התובעים מצווים להשקות את האדניות בחלונות דירתם באופן אחראי, כדי למנוע נזק לדירתו של הנתבע פרץ למטה. לבסוף, בית המשפט דוחה את טענת הנתבעים כי המצלמה של התובעים באזור החניה הייתה מחוברת להזנת החשמל של הרכוש המשותף, שכן הוא מוצא כי המצלמה נותקה במהירות. כל צד נדרש לשאת בהוצאות המשפטיות שלו, ופסק הדין צריך להיות תקווה שהצדדים יוכלו ללמוד לחיות בדו-קיום בשלום.