ה"פ 16326-06-11

תקציר

המבקש, אמנון, ביקש פסק דין הצהרתי לביסוס זכויותיו בנכס מסוים על עיקול שביקש עברון, המשיב 3. התיק נסב סביב אמיתותו של הסכם רכישה בין אמנון לבין המשיב 2, אסעד. עברון טען כי מדובר בתרמית שנועדה להונות את נושיו של אסד, אך לא סיפק ראיות התומכות בטענתו. בינתיים הציג אמנון הסכם רכישה מאומת על ידי עורך דין, שלכאורה הצביע על עסקה לגיטימית. ניסיונותיו של עברון להפריך את אמיתות הסכם הרכישה לא היו משכנעים והתבססו על ספקולציות, וטענתו כי ההסכם לא דווח לרשויות המס הופרכה על ידי הסברו הסביר של אמנון. יתר על כן, טענתו של עברון הכילה סתירה לוגית, שכן הוא הכיר באפשרות שאסד חייב כסף לאמנון. מאחר שתביעתו של האחרון נתמכה בהערת אזהרה שקדמה לבקשת העיקול של עברון, זכויותיו של אמנון בנכס קיבלו עדיפות על ידי בית המשפט, כפי שמכתיב חוק המקרקעין. ככלל, טענותיו של עברון לא היו מוצדקות, והשופט פסק לטובת אמנון, התיר לו לרשום את זכויותיו בנכס ופסק לו 8,000 שקל שכר טרחת עורך דין מעברון.