בג"צ 192/64

תקציר

העותר, שם טוב ארז, רכש חלקת אדמה בשכונת יפה נוף בירושלים בשנת 1960 והגיש בקשה להיתר בנייה בשנת 1963. לגבי המגרש שלו יש שתי תוכניות עיר: תמ"א א/48, המגבילה את גובה הבנייה בסמוך לשדה התעופה, ותמ"א 62, שאינה מציינת הגבלות אלה. הוועדה המקומית סירבה לבקשתו של ארגז והעבירה אותה לוועדה המחוזית, שאישרה אותה על תנאי, בכפוף לאישור רשויות התעופה מטעמי בטיחות. רשויות התעופה סירבו, מה שהוביל את העירייה לדחות את בקשתו של ארגז. ארגז עתר לבג"ץ בטענה כי תכנית א/48 אינה תקפה, תכנית 62 ביטלה במשתמע את מגבלות הגובה, והסירוב היה דווקא מצד רשויות התעופה. בית המשפט מצא טענות אלה פגומות, ואישר את חוקיותה של תכנית א/48 ומגבלותיה. היא קבעה כי תמ"א 62 אינה מבטלת הגבלות אלה והחלטת הוועדה המחוזית לא התבססה רק על סירוב רשויות התעופה. עם זאת, העיכוב הממושך ביישום תכנית א/48 – למעלה מעשר שנים – לא היה מוצדק. בית המשפט הורה לוועדה המחוזית להחליט בדחיפות על עתידה של התכנית, האם לאשר אותה, לתקנותה או לבטלה, ולפעול בהתאם להכרעת הצו המותנה הקודם. החלטה זו מגנה על זכויות הקניין של האזרחים ומבטיחה שתוכניות לא יעוכבו שלא לצורך, תוך הדגשת הצורך בפעולה מהירה בהליכי התכנון.