ע"א 7975/98

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת על בעלות וסיווג נכס וחבויות המס הנובעות מכך של הצדדים המעורבים. בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, עליו מבקש ערעור זה, נקבע כי המערערת מס' 1 היא הבעלים היחיד של הנכס וכי הוא מתפקד כבית אבות. זאת ועוד, נקבע בפסק דינו של בית המשפט המחוזי כי מפעיל בית האבות, המערער מס' 1, אחראי לתשלום הארנונה ולא הדיירים (המערערים 2 ו-6). במהלך הליך הערעור הפנו המערערים לפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בחיפה (ה"מ 88/98) שקבע כי צו נפרד בעניין בתי אבות, שקבע שיעור מס מיוחד, בטל. במקום זאת, בעלי בתי אבות צריכים להיות במס באותו שיעור כמו בתי מגורים. פסק דין חדש זה סותר לכאורה את הפסיקה הקודמת, ויוצר פער בפרשנות של סוגיות דומות. עם זאת, חשוב לציין כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה לא התייחס לשאלה הקריטית מי אחראי לתשלום המסים, והותיר את החלטת בית המשפט קמא ללא עוררין. מאחר שסדר המסים והשלכותיו לא נדונו בערכאה הנמוכה יותר, מבקשת כבוד השופטת ד"ר דרורה פלפל כי שני הצדדים יגישו כתבי טענות נוספים המסכמים את עמדותיהם בנושא. הם אמורים לדון האם וכיצד על בית המשפט לשקול את הפסיקה החדשה ואת גופו של המקרה. בקשה מסכמת זו תהווה תנאי מוקדם לכל הליך נוסף, כאשר לכל צד יינתנו 15 יום להגיש את טיעוניו. ככלל, פסק דין זה בוחן היטב את מורכבותם של פסקי הדין הסותרים ואת הצורך בבהירות בסוגיית הבעלות על הנכס, סיווגם וחבות המס. החלטת השופט מכשירה את הקרקע לדיונים נוספים ולבחינה מחודשת אפשרית של פסק הדין המקורי.