בג"צ 4570/02

תקציר

המבקש, תושב הרשות הפלסטינית, הורשע בשורה של עבירות, בהן כניסה בלתי חוקית, שימוש בלתי מורשה ברכב, סחר בנשק ושוד. הוא נידון לשש שנות מאסר, אך נשקלה האפשרות לשחררו לאחר שריצה שני שלישים מעונשו. ועדת השחרורים, לאחר ששקלה את חומרת פשעיו מול התנהגותו הטובה בכלא ושיקום מוצלח, החליטה לשחררו על תנאי. עם זאת, בית המשפט המחוזי הפך החלטה זו, בנימוק של מסוכנותו של המבקש לחברה. העניין הגיע לבית המשפט העליון, אשר פסק לטובת המבקש. בית המשפט העליון הדגיש את אופיין המנהלי של החלטות ועדת השחרורים ואת היקפה המצומצם של הביקורת השיפוטית של בית המשפט המחוזי. בית המשפט מצא כי החלטת ועדת השחרורים הייתה סבירה, תוך איזון בין שיקום לשלום הציבור, במיוחד בהתחשב בשיקומו המוצלח של המבקש ובעברו הנקי. בית המשפט הגיע למסקנה כי התערבותו של בית המשפט המחוזי אינה מוצדקת והורה על השבת החלטת ועדת השחרורים לשחרר את המבקש על תנאי.