ע"פ 309/78

תקציר

הכרעת הדין נוגעת לנאשם שהורשע במרמה ומערערת על ההחלטה בעילה של התיישנות. האישום הראשון, מיום 25.3.1975, מתייחס לרכישה במרמה שבוצעה במרץ 1969, שלטענת הנתבע חלה עליה תקופת ההתיישנות בת חמש השנים. המדינה טוענת כי נפתחה חקירת משטרה בתוך תקופת ההתיישנות, אך לא ברור מתי בדיוק החלה חקירה זו. מאחר שהמדינה לא הצליחה להוכיח את מועד תחילת החקירה, הערעור מתקבל, והנאשם זוכה מהאישום הראשון בשל התיישנות העבירה. האישום השני מתייחס לרכישה במרמה שבוצעה בינואר 1972. הנאשם הורשע בעבירה זו, אך השופט טעה בהחלטה בכך שלא שמע את הצדדים לפני שנתן עיכוב ביצוע. בנוסף, העבירה בוצעה בתוך תקופת המבחן של הרשעה קודמת במרמה, ותקופת ההתיישנות על עבירה כזו היא עשר שנים. מאחר שכתב האישום הוגש בתוך תקופה זו, נדחה הערעור על ההרשעה באישום השני. כמו כן מוזכרת החלטתו הקודמת של השופט לשחרר את הנאשם עד לבירור הערעור, כמו גם החלת מאסר על תנאי קודם של שנה. בסופו של דבר, הראיות תומכות בהרשעה באישום השני, והנאשם ירצה עונש מצטבר של שישה חודשי מאסר בגין עבירה זו, יחד עם שנת המאסר מההרשעה הקודמת.