תו"ב 20113-11-16

תקציר

השופט בחן ביסודיות את הטיעונים שהוצגו הן על ידי ההגנה והן על ידי התביעה ומצא כי הטיעונים שהציגה ההגנה אינם ראויים, מה גם שלא הוצגו ראיות התומכות בטענותיהם. השופט התייחס באופן ספציפי לטענות בדבר דוקטרינת ההגנה מפני צדק והדגיש כי דוקטרינה זו שמורה למקרים חריגים ואין הצדקה ליישומה במקרה זה. השופט התייחס גם לדרישות לביסוס טענת אכיפה בררנית ומצא כי הנתבעים לא עמדו בהן. כמו כן, השופט ציין כי לא הוצגה כל ראיה להבטחה שלטונית, וטענות ההגנה בדבר זוטות וחומרי חקירה לא הוכחו. ככלל, השופט הגיע למסקנה כי אין בסיס לקבל את טענות ההגנה וכי כתב האישום צריך לעמוד, תוך שהוא דוחה את רעיון ההגנה מפני צדק. החלטה זו התקבלה בנוכחות הנוכחים בדיון ביום 1.6.2022.