הפ"ב 18712-03-19

תקציר

פסק הדין מאשר את פסק הבוררות לפיו על מר אוחיון לפנות את דירת המגורים בה התגורר במהלך עבודתו בעמותה. בקשתו של מר אוחיון לבטל חלק זה של פסקי הבוררות הראשון והשני נדחית. החיובים הכספיים בפסק הבוררות השני נדחים, ובקשתו של מר אוחיון לבטל חלק זה מתקבלת. הדיון נשלח חזרה לבוררים כדי לדון בתביעות הכספיות של שני הצדדים ולאחר מכן להוציא פסק בוררות חדש בתביעות אלה. מאחר שכל צד זכה בחלק מתביעתו, אין צו להוצאות. פסק דין זה מתבסס על הקביעה כי הזכויות בדירה שייכות לאגודה ולמר אוחיון הייתה זכות לגור בה רק במהלך העסקתו אצלם. לאחר פיטוריו פסקה הרשאתו להתגורר בדירה. עוד קבע בית המשפט כי לא נגרם למר אוחיון עיוות דין בכל הנוגע לפינוי הדירה ודמי השכירות המוגדלים שנגבו ממנו לאחר פיטוריו. עם זאת, בית המשפט מצא כי היה על הבוררים לקיים ישיבת בוררות כדי לדון בהתחייבויותיו הכספיות של מר אוחיון ובתביעותיו להשקעות בדירה לפני שיכריע בהן. לכן, הבוררים יתכנסו מחדש כדי לדון בתביעות הכספיות ההדדיות ולאחר מכן להוציא פסק חדש. טענתו של מר אוחיון כי הסכם הבוררות בטל משום שעניינו זכויות קנייניות נדחתה, שכן בית המשפט מצא כי הזכויות הנדונות הן זכויות קנייניות וזכויות שימוש, המצויות בסמכותו של בית משפט השלום. כמו כן, נדחתה גם בקשתו של מר אוחיון לבטל את החלטת הבוררים בעניין הפינוי, שכן היא לא הוגשה במסגרת הזמן הנדרשת. בסך הכל, כל צד זכה באופן חלקי בתביעותיו, מה שהוביל את בית המשפט לקבוע כי אין צו להוצאות.