רע"פ 3405/04

תקציר

מדינת ישראל הגישה כתב אישום נגד מבקש ששמו לא פורסם, בעבירה של העסקה שלא כדין לפי סעיף 2 לחוק הכניסה לישראל, בגין העסקת שני תושבים שאינם מורשים לעבוד בארץ. תחילה טען המבקש להגנה, לפיה העסיק את שני התושבים בתום לב, מתוך אמונה שהם אזרחים ישראלים. אולם, לפני דיון ההוכחות שנקבע, חזר בו המבקש מהודעתו והודה. בית משפט השלום הרשיע אותו וגזר עליו שלושה חודשי מאסר, שאושרו על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב. לאחר מכן ערער המבקש לבג"ץ, הוסיף טענות חדשות וביקש עיכוב ביצוע. עם זאת, שופט בג"ץ דחה את הבקשה, לא מצא פגמים פרוצדורליים בהחלטות הערכאות הנמוכות יותר והדגיש את ההשלכות הביטחוניות של עבירות אלה. השופט הדגיש את הצורך בחריגים מהכללים ואישר את ההרשעה וגזר הדין, מה שהוביל לדחיית בקשת רשות הערעור והבקשה לעיכוב ביצוע.