ת"ג 18302-01-22

תקציר

בית המשפט קיבל את טענת התובעת כי יש לשנות את שנת לידתה הרשומה במסמכים רשמיים משנת 1975 לשנת 1971. ההחלטה התבססה על מספר גורמים. ראשית, בית המשפט הכיר באתגרים העומדים בפני עולים ממדינות ללא מערכות רישום לידה רשמיות, ובחוסר יכולתה של התובעת לספק ראיות אובייקטיביות לגילה האמיתי בשל היעדר מערכת כזו בארץ מוצאה. שנית, בית המשפט מצא טעם בהסברו של התובע לאיחור בהגשת התביעה, אשר יוחס לקשיי היומיום, לרבות עבודה, אחריות משפחתית ואילוצים כלכליים. בית המשפט שקל גם את התנהלות הנאשמים, ובפרט את המועצה לביטחון לאומי (המל"ל), שביקשה לצרפה כנתבעת אך לאחר מכן לא השתתפה בהליך. שתיקתה של המל"ל התפרשה כבעלת השלכות הקשורות להיבט הכלכלי של התביעה, אך מאחר שלא הציגה את עמדתה, בית המשפט לא יכול היה לייחס לתובעת כל מחויבות בעניין זה. בנוסף, בית המשפט לא השתכנע מטענת היועץ המשפטי לממשלה בדבר השימוש שעשתה התובעת בעבר בשנת הלידה 1975, בהתחשב בנסיבות בהן הצהירה התובעת בעבר באותה שנה. לבסוף, הדגיש בית המשפט כי דוקטרינת השיהוי – שהפעיל היועץ המשפטי לממשלה – היא אמצעי חריג, ובמקרה זה לא הוכיחו הנאשמים כל פגיעה ביכולתם להביא ראיות בשל השיהוי. משכך, התביעה התקבלה, ושנת לידתה של התובעת תוקנה לשנת 1971. פסק הדין הותר לפרסום תוך השמטת פרטים מזהים.