עת"מ 57918-01-14

תקציר

מדובר בפסק דין בעתירה נגד החלטות ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה בחיפה הנוגעות לבקשה להיתר בנייה. העותרת, המועצה המקומית, טענה כי ועדת הערר לא שקלה כראוי היבטים שונים של הבקשה, לרבות חריגות מתקנות התכנון החלות, השפעתה של תכנית חדשה הנדונה וסיווג מבנה חניה כשטח עיקרי. פסק הדין התייחס גם לבקשה להבהרות בהחלטת ועדת הערר, שנמצאה חסרת תוקף בשל בעיה טכנית הקשורה לחתימתה. השופט הסכים עם טענות העותר כי ההחלטה לאשר את היתר הבנייה מבלי לפרסם הקלה בגין חריגה מהגובה המותר אינה חוקית. עוד ציין השופט כי החלטת ועדת הערר לא הביאה בחשבון את השפעת התכנית שבהכנה, שהטילה מגבלות על הוצאת היתרי בנייה. השופט הגיע למסקנה כי אין טעם להחזיר את התיק לוועדת הערר בשל מגבלות אלה ובמקום זאת הפך את החלטתה. בנוסף, השופט הורה לוועדת הערר ולמבקש, הינדי שריף, לשלם הוצאות משפט לעותר. פסק הדין דחה את טענותיו של שריף בדבר מניע אישי שעמד מאחורי העתירה והדגיש כי אין לקבוע את אמיתות התביעה על פי המניע העומד מאחוריה.