ת"א 760-11-08

תקציר

התובע, יליד מרץ 2002, והוריו תבעו את הנתבעים בגין "חיים בעוולה" ו"הולדה שלא כדין" עקב רשלנות רפואית שהביאה ללידת התובע. טענת התובע הייתה כי הנתבעים כשלו במניעת לידתו בכך שלא אבחנו מום במוחו במהלך ההיריון. הטענה התבססה על הטענה כי הנתבעים לא הפעילו את סטנדרט הטיפול הנדרש כלפי אמה ההרה של התובעת במהלך שתי בדיקות אולטרסאונד, אשר הביאו לאי גילוי התפתחות חלקית של מוחה של התובעת. ההתפתחות החלקית של המוח, לטענת התובעת, הייתה אמורה להוביל להפסקת ההיריון. בית המשפט בחן את חוות הדעת והעדויות של המומחים שהוצגו על ידי שני הצדדים והגיע למסקנה כי התובעים לא הצליחו להוכיח את הרשלנות הנטענת מצד הנתבעים. באופן ספציפי, לא הוכח כי קרן המוח, המכונה כפיס המוח, חסרה חלקים הנקראים ספלניום ומחיצה פלוסידום, כפי שנטען בכתב התביעה. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי גם אם הוכח הליקוי הנטען בקורה, אין כל ראיה לכך שניתן היה לזהותו בשלב הבדיקה שערכו הנאשמים. בית המשפט דן גם בטענות נוספות שהציגו התובעים הנוגעות לתקינות כפיס המוח, לחובת ביצוע חתך ספציפי ולנזק ראייתי ודחה אותן. בסופו של דבר החליטה השופטת לדחות את התביעה, וקבעה כי התנהלות התובעים אינה מצדיקה פסיקת הוצאות לטובת הנתבעים.