ע"א 8799/08

תקציר

התיק סובב סביב שני ערעורים מאוחדים על פסק דין של בית המשפט המחוזי, שבו נמצא כי ההסתדרות הרפואית הדסה התרשלה בטיפול בפלונית שנפגעה בפיגוע ב-1997 וסבלה מפציעות נרחבות שכללו כוויות וחבלות בבטן. פלונית, נערה בת 14 בריאה, אושפזה בבית החולים וטופלה באנטיביוטיקה לאחר ניתוח. השימוש האנטיביוטי הופסק ב-11 בספטמבר 1997, וזו הייתה נקודת מחלוקת מרכזית. למרות מצבה היציב, עברה פלונית דום לב ב-14 בספטמבר, שהוביל לנזק נוירולוגי חמור. בית המשפט המחוזי הגיע למסקנה כי הפסקת הטיפול האנטיביוטי הייתה רשלנית בשל היעדר ייעוץ ותיעוד מספקים. עוד נמצא כי בית החולים התרשל באבחון ובטיפול באלח דם, כאשר סימני הזיהום לא טופלו כראוי לפני שמצבה החמיר משמעותית. על כישלונו של בית החולים להתייעץ כראוי ועל תהליך קבלת ההחלטות נמתחה ביקורת, ובפרט על היעדר תיעוד וייעוץ מקצועי שהובילו להפסקת הטיפול האנטיביוטי בטרם עת. הוכח הקשר הסיבתי בין הרשלנות לבין הנזק המוחי שנגרם לפלונית לאחר מכן, ותומך בטענה כי המשך נטילת אנטיביוטיקה יכול היה למנוע את ההלם הספטי. באשר לנזקים, בית המשפט פסק פיצויים בגין הפסדים שונים, לרבות ירידה בכושר ההשתכרות עקב נכות רפואית בשיעור של 35% מהליקויים הנוירולוגיים והנפשיים ונזקים לא ממוניים. כמו כן טופל נושא קצבאות המוסד לביטוח לאומי, תוך התמקדות בהבטחת פיצוי הוגן. ערכאת הערעור אישרה את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, תוך שהיא מדגישה ליקויים בטיפול הרפואי שניתן ועל אי עמידתו של בית החולים בנטל ההוכחה המוטל עליו להראות את סבירות מעשיו. הערעורים נדחו, וכל צד נשא בהוצאותיו שלו, ואישרו את ממצאי הערכאה הנמוכה יותר הן ברשלנות והן בהערכת הפיצויים.