ע"פ 2011/95
פסק-דין עליון
תקציר
המערער הורשע באיומים ובתקיפה של אשתו, ובהתעללות בשלושת ילדיו הקטנים. ההרשעה התבססה על עדויות הקורבן והילדים, ועל הודאותיו של המערער עצמו. ההגנה טענה כי אין להאמין לעדויות, אך השופטים הסתפקו בכך שבית משפט קמא שקל היטב את עדותם, ולא ראו עילה להתערב. רוב טענות ההגנה נדחו, שכן השופטים היו שבעי רצון מההליך המשפטי ומאמינות העדויות. בעניין אילוץ ילד ללקק שתן מהרצפה, מצאה השופטת סיבה מספקת להרשיע את המערער בהתעללות נפשית בקטין על סמך עדותו של הילד, וכן על סמך גרסתו של המערער עצמו לאירועים. הערעור על ההרשעה נדחה, וגם הערעור על העונש שהוטל עליו - ארבע שנות מאסר, מחציתן על תנאי - נמצא בלתי מוצדק. לפיכך נדחו ערעורי הצדדים.
חקיקה מקושרת
ע"פ 2011/95 פלוני נ' מדינת ישראל, עליון (23.10.1995)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.