דב"ע מח/153 - 3

תקציר

פסק הדין מתייחס לפנסיונר שעבד בעירייה וקיבל תוספת שכר עבור עבודתו במשמרת השנייה. התוספת נקראה "משמרות נוספות" והיוותה חיסכון של 20%. השאלה שעמדה על הפרק הייתה האם יש לראות תוספת זו כחלק משכרו הרגיל של העובד לצורך חישוב קצבתו הפנסיונית. בית הדין האזורי בתל אביב פסק לטובת העובד וקבע כי המשמרות הנוספות מהוות תנאי עבודה רגילים ולכן יש לכלול אותן בחישוב ההטבות. עם זאת, בית המשפט העליון הפך את החלטת בית המשפט המחוזי. נמצא כי העירייה אכן רשמה במדויק את ימי העבודה ושילמה את התוספת רק עבור ימים אלה. עוד קבע בית הדין כי התוספת נועדה לפצות על אי הנוחות בעבודה בשעות חריגות ואינה חלק משכרו הרגיל של העובד. יתר על כן, בפסק הדין צוין כי המחוקק היה מודע לכך שעובדים עשויים לקבל תוספות מעבר לשכרם הרגיל ולכן ציין במפורש בחוק שירות המדינה [גמלאות] כי תוספות אלה יובאו בחשבון בחישוב הגמלאות רק אם יוכרו לצורך כך. מאחר שהמשמרות הנוספות לא הוכרו ככאלה, אין לכלול אותן בחישובי הפנסיה. הערעור התקבל, והחלטת בית המשפט המחוזי בוטלה.