רע"א 2047/16

תקציר

בפסק הדין מיום 11.4.2016 החליט בית המשפט להתייחס לבקשה כאל ערעור ולקבל אותה לגופה. ראשית, היא הכירה בחוסר הרצון הכללי של ערכאות הערעור להתערב בשיקול דעתם של בתי המשפט הפרוצדורליים במתן סעד זמני, אלא אם כן מתקיימות נסיבות חריגות. עם זאת, במקרה זה מצא בית המשפט הצדקה להתערב ולא הסכים עם החלטת בית המשפט המחוזי לשלול סעד זמני. ערכאת הערעור הדגישה את החשיבות של הערכת סיכויי התביעה ומאזן הנוחות בבואם לשקול סעד זמני. בית המשפט המחוזי פישט יתר על המידה את מאזן הנוחות בכך שהעדיף את זכותה של המשיבה לשימוש מסחרי על פני הפגיעה המשמעותית שנגרמה למבקשים בשל איסור גורף על שימוש בשם המסחרי. איסור זה איים על כל פעילותם העסקית של המבקשים תחת השמות "אולמות דאוד" או "אולמות דהוד". ערכאת הערעור טענה כי פיצוי כספי יכול לתת מענה לכל פגיעה בשם המסחרי אם תביעת המשיב תתברר כמוצלחת. בנוסף, צוין כי סעדים זמניים, המשנים את המצב הקיים, צריכים להינתן בזהירות ורק במצבים חריגים, שכן הם למעשה הקפיאו את עסקיהם של המבקשים. בהמשך לצו המניעה להסרת שלט, מצא בית המשפט כי אין צורך שהמשיבה תסיר את השלט בעצמה כאשר המבקשים לא התנגדו, מה גם שהבעלות עדיין לא נקבעה. בית המשפט שקל גם את סיכויי התביעה והגיע למסקנה כי בשלב הנוכחי אין בהם כדי להצדיק סעד זמני למשיב. משכך, התקבל הערעור, בוטל סעדו הזמני של בית המשפט המחוזי ובקשת המבקשים לזכות תגובה הפכה למיותרת. בבית משפט זה לא נפסקו הוצאות.