ע"א 7608/20

תקציר

בסכסוך ארוך שנים בין שני צדדים על הסכם קומבינציית בנייה, ערערו המערערים על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו שלא לפסול עצמו מלדון בעניינם. המערערים ביקשו בעבר לפסול את השופט בשל הטיה לכאורה הנובעת מפסיקה קודמת לטובת המשיבים, אותה דחה בית המשפט, בקובעו כי המקרה הנוכחי והקודם שונים. עם זאת, המערערים סברו כי דעתו של השופט "ננעלה" בשל החלטתו בתיק הקודם וביקשו פסילה. בית המשפט דחה בקשה זו, מה שהוביל לערעור הנוכחי. בערעור נטען כי דברי השופט במהלך הדיון סתרו את החלטתו הקודמת בעניין והצביעו על היעדר משוא פנים. המשיבים טוענים כי מדובר בבקשה מאוחרת לפסילה, המבוססת על טענות דומות לבקשות קודמות, ודינה להידחות. עוד נטען, כי המערערים מנצלים לרעה את ההליכים המשפטיים ומתמידים ברדיפתם האישית את השופט. הערעור נדחה. בית המשפט מצא כי המערערים לא הוכיחו נסיבות המקימות חשש ממשי למשוא פנים וכי טענתם העיקרית בדבר התמקדותו של השופט בסוגיה ספציפית הוצאה מהקשרה. יתר טענות המערערים נמצאו כערעוריות באופיין ויש להעלותן בהליך הערעור המתאים. בנוסף, ציין בית הדין כי בקשת הפסילה הוגשה באיחור משמעותי, המצדיק עוד יותר את דחייתה. המערערים חויבו בהוצאות המשיבים, בסך 10,000 ₪.