ה"פ 1307/03

תקציר

התיק בבית המשפט סובב סביב חלקת קרקע שמכר המנוח לעירייה. יורשי המנוח תבעו את העירייה בבקשה לפיצוי כספי או סעד אופרטיבי על סמך מספר טענות. ראשית, ביקשו המבקשים סעד הצהרתי, אולם מאחר ששאלות נוספות הנוגעות לסעד כספי טעונות בירור, דחה בית המשפט טענה זו. שנית, טענו המבקשים כי יש להחיל את פקודת בניין העיר, שהייתה בתוקף בעת מכירת הקרקע, ולא את חוק התכנון. בית המשפט חלק על כך, וקבע כי יש להחיל את האחרון כפי שהיה בתוקף בעת מכירת הקרקע ושינוי ייעודה. שלישית, המבקשים טענו כי הקרקע "נרכשה בביצוע תכנית על פי הסכם", כאמור בסעיף 195 לחוק התכנון. בית המשפט בחן האם נסיבות המקרה נופלות בגדר הוראות סעיף זה והגיע למסקנה כי מאחר שרכישת הקרקע התרחשה לפני פרסום התכנית למתן תוקף, ולא היה אלמנט כפייה דומיננטי בעסקה, סעיף 195 אינו חל. לפיכך קבע השופט כי יש לדחות את התביעה ועל המבקשים לכסות את הוצאות המשיב ושכר טרחת עורך דין.