ת"א 13865-11-15

תקציר

רשות מקרקעי ישראל תבעה את הנתבעים בדרישה לפנותם מחלקת חוף שהייתה ברשותם ללא אישור. בית המשפט פסק לטובת הרשות והורה לנאשמים לפנות את הקרקע ולפנות את כל המבנים עד למועד שנקבע או לעמוד בפני הריסה על חשבונם. הנתבעים לא הוכיחו את טענותיהם בדבר קבלת היתר מהעירייה המקומית או מחברה פרטית להחזיק בקרקע. גם טענתם בדבר סמכות מכללא נדחתה, שכן הרשות התנגדה בעבר לשימוש בהם ופתחה בהליכי אכיפה. בית המשפט הדגיש כי האינטרס הציבורי גובר על האינטרס הפרטי במקרים כאלה, ותגמול פולשים אינו מקובל. זאת ועוד, טענות הנתבעים להשתק על בסיס הליכים קודמים נדחו שכן לתיקים אלה היו שיקולים משפטיים ועובדתיים שונים. לבסוף, בית המשפט הורה לנתבעים לשלם לרשות הוצאות ושכר טרחת עורך דין, בסך 20,000 ₪, והעניק להם זכות ערעור בלוחות הזמנים הקבועים בחוק. פסק דין זה סילק למעשה את הנתבעים מהמקרקעין שבמחלוקת, הדגיש את בעלותה של הרשות וחיזק את קדימות החזקה החוקית.