רע"א 2583/21

תקציר

בפסק הדין הנדון הגיע בית משפט השלום למסקנה כי טענת העותרים בדבר זכאותם להתבסס על חזקת ההברחה אינה תקפה. עם זאת, היא קבעה, עובדתית, על בסיס מאזן ההסתברויות, כי לחברה המדוברת לא היו נכסים לפני הפסקת הפעילות והכניסה לפירוק. ממצא עובדתי זה גרם לכך שלא היה צורך להתייחס לנטל ההוכחה בדבר בעלות בנכסים הקשורה לחזקת ההברחה, שכן לא התעוררה סוגיית הראיות – מקום בו הראיות מאוזנות באופן שווה. בית המשפט המחוזי אישר החלטה זו, ודחה את ערעורו של העותר. היא נמנעה מלהתעמק בדיון המשפטי בשאלה מי נושא בנטל ההוכחה להוכחת נכסים לחברה לפני פירוקה, וציינה כי שאלה זו אינה רלוונטית לתיק בשל קביעתו העובדתית של בית משפט השלום שלא ניתן לערער עליה. למרות שהכיר בחשיבותה של שאלה משפטית זו, הדגיש בית המשפט כי התייחסות אליה לא תועיל לעותר בהתחשב בנסיבות. בצטטו תקדים, הוא הדגיש את חוסר הצורך להתייחס לשאלות משפטיות לא פתורות כאשר אין להן השפעה על המקרה הנדון. לפיכך, הבקשה נדחתה, ללא הוצאות שכן לא התבקשה תשובה. החלטה זו ניתנה ביום 22.4.2021.