ה"פ 33357-10-17

תקציר

העותר, שתית, הגיש את ההצעה הזולה ביותר למכרז שפרסמה המשיבה, החברה הכלכלית ראשון לציון (ח"כ), להקמת בית ספר יסודי. ח"כ דחתה את הצעתה של שתית בשל ניסיונה השלילי הקודם עם החברה ובמקום זאת העניקה את המכרז למציע השני הנמוך ביותר, אליאס. שתית טענה כי החלטת ח"כ אינה סבירה וביקשה למנוע את קיום המכרז. בית המשפט מצא כי החלטת ח"כ לדחות את הצעתה של שתית הייתה סבירה, שכן היא התבססה על ראיות משמעותיות לליקויים בפרויקטים קודמים של שתית, לרבות בעיות רטיבות, איטום, גימור ואי עמידה בהנחיות. יתר על כן, התנהגותו הלעומתית של שתית במהלך הליך המכרז, לרבות שימוש בשפה בלתי הולמת כלפי חברי כנסת, חיזקה את התפיסה כי קשה לעבוד עם החברה. באשר לטענה כי המכרז "נתפר" עבור אליאס, ציין בית המשפט כי תנאי המכרז היו סבירים ולא היטיבו באופן בלתי הוגן עם מציע ספציפי. הדרישה להגיש הוכחות לפרויקט קודם אחד בארבע השנים האחרונות לא הוכחה כמחריגה אף מציע פוטנציאלי. לפיכך, דחה בית המשפט את טענתו של שתית כי המכרז נתפר עבור אליאס. בית המשפט שקל גם את מאזן הנוחות ומצא כי מתן צו מניעה זמני יפגע באופן משמעותי באינטרס הציבורי בכך שישהה את בנייתו של בית ספר הדרוש לצרכיה של שכונה מתפתחת. יתר על כן, מאחר שהפרויקט כבר החל, צו מניעה יגרום נזק ממשי לאליאס. בסופו של דבר דחה בית המשפט את בקשתו של שתית לצו מניעה זמני, וקבע כי הן סיכויי הצלחת התביעה והן מאזן הנוחות נוטים לטובת ח"כ ואליאס. בנוסף, בית המשפט הורה לשתית לשלם 20 אלף שקל שכר טרחת עורך דין לכל משיב.