תא"מ 34152-06-18

תקציר

הנתבע חתם על שטר חוב וערבות להבטחת תשלום בגין כל חוב שצבר עסקיו לתובע, לאספקת טובין. הנתבע טען כי חובתו כלפי התובע הסתיימה כאשר מכר את העסק לאחיו, וכי התובע פעל בחוסר תום לב בכך שהתעקש על תשלומו, ביודעו כי אינו עוד הבעלים. עם זאת, השופט קבע כי שטר החוב מקים התחייבות ישירה ואישית בין הנתבע לבין התובע, אשר לא בוטלה עקב מכירת העסק, מה גם שהנתבע לא הוכיח כי הודיע לתובע על המכירה. כמו כן, קיבלה השופטת את טענת התובע כי השטר ניתן כבטוחה, והתובע רשאי למלא את פרטי החוב ולהגישו להוצאה לפועל לאחר שהחוב לא נפרע. השופטת דחתה גם את טענת הנתבעת כי נפלה אי התאמה בתאריכים המצוינים בפתק, וקיבלה את הסברו של התובע כי מדובר בטעות. לפיכך פסק השופט לטובת התובע והורה לנתבעת לשלם 17,116 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית שנצברו מיום 29.04.18, והוצאות משפט בסך 3,500 ₪. התובע זכאי גם להמשיך בהליכי ההוצאה לפועל כנגד הנתבע.