בש"א 425/09

תקציר

בית הדין לעבודה בנצרת פסק לטובת עובדת שפוטרה שלא כדין לאחר שסירבה לחיזוריו המיניים של הממונה עליה, ופסק לה פיצוי כספי. הן המעסיק והן הממונה ערערו, והעובד ביקש להגיש ערעור נגדי בעניין הוספת ריבית לסכומים שנפסקו. בקשת העובד להארכת מועד להגשת הערעור שכנגד נדונה על ידי בית המשפט. בעוד שהעובד טען כי ניתן להגיש ערעור נגדי עד חמישה ימים לפני הדיון, בית הדין הבהיר כי המועד האחרון בפועל היה מוקדם יותר, והוא עשרה ימים מקבלת הודעת הערעור. בית המשפט הכיר בקשר המהותי של הערעור שכנגד לערעור העיקרי, בכל הנוגע לסכומים שנפסקו. באשר לשיהוי, הכיר בית המשפט בקיומו של טעם מיוחד בשל התמשכות ההליכים והקשר המהותי בין הערעורים. טעותו של העובד בכך שלא הבחין בהיעדר העניין לא נחשבה סיבה תקפה, אך נלקחו בחשבון סיכויי ההצלחה ואפיון המחדלים על ידי בית המשפט כמקרי. בסופו של דבר, הבקשה להארכת מועד להגשת הערעור שכנגד התקבלה. לעובד ניתנו 15 יום להגיש עותקים נוספים של ההודעה ולשלם את האגרה הנלווית לכך.