ע"פ 9507/11

תקציר

הכרעת הדין הנדונה קשורה למקרה בו המערער, שהיה שוטר מג"ב, ביצע שורה של מעשים פוגעניים ונתעבים בקטינה, תוך ניצול מעמדה. גזר דינו של בית המשפט המחוזי, עליו ערערו הן המערער והן המשיב לבית המשפט העליון, נמצא סביר ומידתי על ידי שופט בית המשפט העליון. השופט שקל בהרחבה את חומרת מעשיו של המערער, תוך שהוא מדגיש את המניע הגזעני העומד מאחוריהם ואת פגיעותו של הקורבן כקטין, כשידיו אזוקות מאחורי גבו ופניו מכוסות. השופט הכיר בחומרת העבירות שבוצעו על ידי בעלי עמדות סמכות, אך לקח בחשבון גם נסיבות מקלות, לרבות גילו הצעיר של המערער, עברו הפלילי הנקי וחרטה. למרות האפשרות להחמרת העונש, קבע השופט כי אין להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, שכן הוא לא טעה טעות מהותית ולא הטיל עונש חריג באופן קיצוני. שופט הערכאה העליונה הדגיש את תפקידו של בית המשפט הפרוצדורלי בקביעת גזרי הדין והביע חוסר רצון להחליף את שיקול דעתו. משכך, נדחו שני הערעורים, וגזר הדין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי יעמוד בעינו.