ב"ל 29396-07-13

תקציר

התובעים, מר הרמן ומר צדיק, ביקשו כי השופט היושב בדין יפסול עצמם מלדון בתביעותיהם נגד המוסד לביטוח לאומי וגופים אחרים של ביטוח לאומי. מר הרמן טען כי בית המשפט התייחס אליו באופן לא הוגן במקרים קודמים וציין בעיות זיכרון כסיבה לדחיית בקשותיו ובקשותיו. עוד הזכיר כי כל תביעותיו הוטלו רק על כבוד הנשיא, מה שגרם לדבריו להטייה לטובת הנאשמים. מר סאדיק תמך בבקשת חברו, וציין כי ידע מראש שגם תביעותיו יידחו. בקשת התובעים נדחתה בנימוק שהשופטת תמיד בחנה כל טענה לגופה וכי ההחלטות שהתקבלו לא היו מעליבות או מוטות בשום צורה. עוד ציין בית המשפט כי טענות התובעים היו פעמים רבות חוזרות על עצמן, וגזלו זמן שיפוטי ניכר שניתן היה לבזבז על תביעות של תובעים אחרים. השופט הדגיש כי לכל אחד מפסקי הדין ניתנה הזדמנות לערער וכי בקשת הפסילה אינה עילה מוצדקת לחשש או לתביעה. ההחלטה פירטה את חוסר היעילות שייווצר כתוצאה מפיזור טענות התובעים על פני מספר שופטים, במיוחד לאור התביעות המיותרות והרבות שהוגשו. בסופו של דבר בקשת הפסילה נדחתה, והשופט ימשיך לשמוע את טענות התובעים. החלטה זו התקבלה ללא נוכחות הצדדים ונמסרה להם באמצעות אתר אינטרנט.