ת"א 45232-04-15

תקציר

מדובר בפסק דין אזרחי בסכסוך על נכס מסחרי הממוקם ברחוב ברשבסקי 3 בראשון לציון. התובעים, אדם פרטי וחברה בבעלותו, היו השוכרים העיקריים של הנכס. הנתבעים כללו את בעלי הנכס, חברה שהייתה דיירת משנה בנכס ובהמשך הפכה לדייר העיקרי (ונציה), וכן מספר אנשים הקשורים לוונציה. התובעים טענו כי בעלי הנכס וונציה קשרו קשר לסלקם מהנכס בניגוד לחוקים שונים. בעלי הנכס טענו כי ביטלו את חוזה השכירות כדין בשל הפרות שביצעו התובעים, לרבות בנייה בלתי מורשית ואי תשלום דמי שכירות. ונציה טענה כי לא נותרה לה ברירה אלא לצדד בעמדת בעלי הנכסים כדי להימנע מפינוי, ותבעה תביעה נגדית נגד התובעים בגין חבויות כספיות ונזיקיות שונות. בית המשפט מצא כי התובעים אכן הפרו את הסכם השכירות בכך שביצעו בנייה ללא היתר וללא הסכמת בעלי הנכס. בעוד שבעלי הנכס היו רשאים לסיים את חוזה השכירות, הם לא סיפקו את ההודעה הנדרשת ואת ההזדמנות לתקן את ההפרה. עם זאת, התובעים גם הפרו את הסכם שכירות המשנה עם ונציה בכך שלא שילמו דמי שכירות והסתמכו על הודעת הפיטורים הבלתי חוקית של בעלי הנכס. מבחינת הסעדים נפסקו לתובעים 36,858 ₪ (לא כולל מע"מ) מבעלי הנכס, ו-150,000 ₪ בתוספת 6,963 ₪ (לא כולל מע"מ) מוונציה, המשקפים דמי שכירות שלא שולמו ונזקים חוזיים. סכומים אלה קוזזו על סך של 72,500 ₪ שהתובעים לוונציה בגין יתרת הלוואה, והותירו יתרה בסך 106,291 ₪ ששולמה על ידי ונציה לתובעים. בנוסף, נדחו תביעות נגדיות מסוימות שהגישה ונציה נגד התובעים, הנוגעות לבעיות חשמל ולמצוקה נפשית. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו בסכסוך עם בעלי הנכס, ואילו התובעים חויבו לשלם לוונציה 10,000 שקל בתביעה ובתביעה שכנגד.