ת"א 6965/07

תקציר

התובעת, ספורט הנגב 85 בע"מ, תבעה את הנתבע, נחום רחמים, לגבות חוב המובטח במספר שטרי חוב ושטר ביטחון חתום על ידי הנתבע כערב. את החוב צבר ישראל וינשל, שוכר הנכס של התובעת, בגין דמי השכירות של הנכס האמור. השטרות הוגשו לראשונה לביצוע בשנת 1989 על ידי הבנק הבינלאומי, אליו מסר אותם התובע, ונפתחו חמישה תיקי הוצאה לפועל נפרדים. אלא שזמן קצר לאחר מכן עיכב הבנק את הליכי ההוצאה לפועל ובסופו של דבר גנז אותם בשנת 1995. בינתיים הגיש הבנק גם תביעה כספית נגד התובעת והגיע עמה לפשרה בשנת 1998, שבמסגרתה הבנק החזיר את השטרות לתובע. לאחר מכן עשה התובע שלושה ניסיונות לפתוח תיקי הוצאה לפועל עבור השטרות: בשנים 2001, 2002 ו-2003. תיק ההוצאה לפועל הנוכחי הנדון נפתח בשנת 2003 והנתבע צורף כחייב בשנת 2004. הנתבע טען כי יש לדחות את התביעה בשל שיהוי התובע במיצוי ההליכים נגדו ובשל התיישנות. הנתבע טען כי התובע לא פעל לביטול הסכם השכירות ולהפחתת הנזקים שנגרמו לו עקב התארכות ההליכים, וכי מצבו החמיר עם השנים. התובעת, לעומת זאת, טענה כי יש לחשב את תקופת ההתיישנות ממועד גניזת תיקי ההוצאה לפועל הקודמים, כלומר התביעה הנוכחית נמצאת בגדר תקופת ההתיישנות. בית המשפט קבע כי הבקשה לפטור מאגרות יחד עם הבקשה לביצוע השטרות, שהוגשה בשנת 2001, לא נדונה בתיק 2002, וכי התובע לא הוכיח כי הנתבע היה רשום כחייב באף אחד מתיקי ההוצאה לפועל שנפתחו לפני שנת 2003. לפיכך, לצורך חישוב תקופת ההתיישנות, יראו את התביעה נגד הנתבע כאילו הוגשה בשנת 2004. עוד קבע בית המשפט, כי תיקי ההוצאה לפועל הקודמים שנפתחו על ידי הבנק בשנת 1989 אינם מהווים תביעה בפני בית משפט, וכי הוראות סעיף 15 לחוק ההתיישנות, העוצרות את תקופת ההתיישנות לעת ביצוע תובענה, אינן חלות במקרה זה. יתר על כן, שטר הביטחון נחשב כאילו היה ברשותו של התובע בכל עת ולכן תקופת ההתיישנות על שטר זה החלה עם קמה עילת התביעה והסתיימה כעבור שבע שנים. בית המשפט קיבל את טענת השיהוי של הנתבעת ואת טענת ההתיישנות, וקבע כי יש לדחות את תביעת התובע כנגד הנתבע, תיק הוצאה לפועל מספר 14-03084-03-7 ייסגר, ועל התובע לשלם לנתבע 2,000 ₪ הוצאות משפט וכן שכר טרחת עורך דין.