ת"א 10906/02

תקציר

פסק דין זה עוסק בתביעה שהגישו שלושה תובעים נגד בנק דיסקונט לישראל בע"מ בגין התנהלות בלתי תקינה לכאורה בניהול חשבונם העסקי המשותף. התובעים טענו כי הבנק התנה את שירותיו, גבה מהם ריבית מופרזת וחייב שעבוד נכסים כבטוחה. הם טענו כי נגרמו להם נזקים כלכליים ישירים ועקיפים כתוצאה מכך ותבעו פיצוי בסך 549,714.70 ₪. הבנק הנתבע הכחיש את הטענות וטען כי טענות התובעים התיישנו וכי החשבון נוהל כדין ובהתאם להסכמים שנחתמו. לאחר בחינת חומר הראיות, מצא בית המשפט צדק חלקי בטענות התובעים. נקבע כי הבנק אכן פעל באופן פסול בכך שהתנה את שירותיו, בפרט ברכישת ניירות ערך, דבר שגרם לתובעים נזק כספי ישיר. בית המשפט קיבל את הטענה כי האשראי שניתן על ידי הבנק היה קשור לרכישת ניירות הערך על ידי התובעים, והיווה שירות מותנה. כמו כן, נמצא כי הבנק הפר את חובת הנאמנות שלו בכך שאפשר לתובעים לרכוש ניירות ערך כאשר חשבונם היה ביתרה שלילית, וכתוצאה מכך הריבית עלתה. עם זאת, בית המשפט דחה טענות אחרות, בהן טענות הקשורות לתוכניות חיסכון, חתימה על מסמכים ריקים ונזקים כלכליים עקיפים. התובעים לא הביאו ראיות מספיקות לתמיכה בטענות אלה. בעקבות זאת פסק בית המשפט לטובת התובעים ופסק להם פיצויים בסך 100,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 31.12.07 ועד למועד התשלום בפועל. כל צד היה אחראי להוצאותיו המשפטיות.