ת"א 15284-04-20

תקציר

התובע במקרה זה מבקש להיות מוכרז כבעלים של חלקת קרקע מסוימת, אך פסק הדין דוחה את תביעתם על הסף. הקרקע המדוברת עברה הליכי הסדר מקרקעין לפי פקודת הסדר זכויות במקרקעין, ולכן רישום הבעלות הנוכחי נחשב לראיה חלוטה לתוקפו. על פי סעיף 81 לפקודה, כל זכות קודמת הסותרת את הרישום הנוכחי מבוטלת, ולא ניתן לערער עליה אלא בנסיבות ספציפיות מאוד – נסיבות שאינן חלות במקרה זה. טענת התובעים כי החזקתם ארוכת הטווח במקרקעין והשימוש בהם מקנים להם בעלות נדחית אף היא על בסיס סעיף 159(ב) לחוק המקרקעין, הקובע כי מחזיק אינו יכול לרכוש זכויות בעלות באמצעות החזקה במקרקעין מיושבים. זאת ועוד, טענת התובע בדבר "חזקה נוגדת" אינה מתיישבת עם טענות אחרות שהועלו, וממילא חזקה כזו לא תזכה אותו ברישום כבעל הקרקע. מאחר שהתובע לא הציג כל עילת תביעה תקפה, השופט מקבל את בקשת הנתבעים לדחות את התביעה. עם זאת, מזכירים לתובעים כי הם זכאים להירשם כבעלים של 1/18 מהמקרקעין בירושה, אם כי הדבר לא היה מאוים על ידי התביעה שנדחתה. כמו כן חויב התובע בתשלום שכר טרחת הנתבעים.