רע"א 2059/16

תקציר

במקרה זה, שתי חברות נפרדות, כרמל ומנדרינית, הורשו על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה להיות מושא לתביעה ייצוגית. התביעה התמקדה בטענות כי שלחו שלא כדין פרסומות לצרכנים באמצעות טלפונים ניידים ללא הסכמה, בניגוד לסעיף 30א לחוק התקשורת. בית משפט קמא הגיע למסקנה כי קיים לכאורה מקרה המראה כי החברות היו שותפות לפשע משום שהשתמשו בחברות פרסום אך לא הצליחו למנוע התנהגות בלתי חוקית. הדו"ח מצא ראיות לכך ששתי החברות אפשרו ביודעין או העלימו עין מנוהלי הפרסום הבלתי חוקיים, במיוחד בשל עסקאות העבר שלהן והיעדר פיקוח מספק. כתוצאה מכך, בית המשפט התיר לתביעה הייצוגית להתנהל ופסק לתובעים הוצאות משפט וגמול. עם זאת, החברות ביקשו לערער בטענה כי הן אינן אחראיות שכן הן לא ידעו ולא אישרו במפורש לחברות הפרסום לפעול שלא כדין. בסופו של דבר, החלטת הערעור הכירה בכך שהתובעים לא הציגו ראיות משמעותיות המצביעות על כך שהחברות הסכימו בשתיקה להתנהגות הפסולה. מאחר שסעיף 15 לפקודת הנזיקין קובע חריגים רק כאשר ניתנת הרשאה או הסכמה מפורשת, היעדר הוכחה קונקרטית הביא את בית המשפט להיעתר לערעור החברות. לפיכך בוטל אישור התובענה הייצוגית, והמשיבים חויבו בהוצאות עורכי הדין של המערערים. ההחלטה הדגישה את חשיבותן של ראיות המוכיחות כי החברות היו מודעות במפורש לעוולה שיש להטיל עליהן.