ע"פ 204/57

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת לתיק הריגה, שבו ביקש המערער, היועץ המשפטי לממשלה, להרשיע את המשיב, מוחמד כליל אבו חוסיין, ברצח בכוונה תחילה. המשיב הואשם בהריגת אחיו מחמוד, אך בית המשפט המחוזי הרשיע אותו בהריגה, בקובעו כי יסוד העדר הקינטור – גורם שלילי – לא הוכח די הצורך. היועץ המשפטי לממשלה ערער על החלטה זו, אך הערר נדחה. השופטים קבעו כי התביעה מילאה את חובתה להביא ראיות לכאורה בדבר היעדר קנטור, אך בית המשפט לא היה חייב להרשיע את המשיב על סמך ראיה זו בלבד. תחת זאת, בית המשפט שקל בכובד ראש את מהימנותן של ראיות אלה ומצא כי אין בהן די להוכיח מעבר לספק סביר כי התקיים היסוד של היעדר קנטור – הנחוץ להרשעה ברצח. השופטים הדגישו כי נטל ההוכחה בגין יסוד שלילי זה מוטל על התביעה לאורך כל המשפט. עוד ציינו כי בתיק אין ראיות פיזיות לקטטה או עדי ראייה לירי, וכי העדויות על מערכת היחסים בין האחים אינן אמינות. יתר על כן, בית המשפט לא יכול היה פשוט לקבל חלקים נבחרים בהודעתו של המשיב המכחישים את הכוונה לרצוח תוך דחיית חלקים אחרים בגרסתו. בסופו של דבר, הגיעו השופטים למסקנה כי התביעה לא עמדה בחובתה העיקרית לספק ראיות מספיקות כדי לשכנע את בית המשפט בהיעדר קנטור מעבר לספק סביר, המצדיק הרשעה בהריגה ולא ברצח.