ע"פ 3683/06

תקציר

המערער בתיק זה הורשע בביצוע עבירות מין בבנו, לרבות מעשה סדום, ניסיון למעשה סדום ומעשה מגונה, שהחלו כשבנו היה בן עשר בלבד ונמשכו מספר שנים. בית המשפט המחוזי בחיפה גזר עליו 18 שנות מאסר בפועל, שנתיים מאסר על תנאי והורה לו לשלם 50 אלף שקל פיצויים לבנו. את הערעור על הכרעת הדין וגזר הדין, שהובא לבית המשפט העליון, ניתן לחלק לשלוש טענות עיקריות. ראשית, טען המערער כי לא היה מיוצג בבית המשפט המחוזי, שכן לעורך דינו לשעבר היה ניגוד עניינים וחומרי חקירה חיוניים נעדרו בתיק. בית המשפט העליון דחה טענה זו, בקובעו כי המערער הודה במספר רב של הזדמנויות וכי הסניגור החדש לא הוכיח כשל ממשי בייצוג. שנית, המערער טען כי עונשו חמור יתר על המידה, אך בית המשפט החליט להקל במידת מה נוכח הודאתו בעובדות, חרטה כנה וגילו המתקדם, והפחית את עונש המאסר לשש עשרה שנים. לבסוף, טען המערער כי יש לבטל את הפיצויים שנפסקו בשל הגשת תביעה אזרחית, אך בית המשפט דחה טענה זו והדגיש כי ההליך הפלילי והאזרחי הם מסלולים נפרדים. השופט א' גרוניס נתן את פסק הדין, עליו הסכימו השופטים א' רובינשטיין וח' מלצר.