עש"א 59805-10-15

תקציר

הערעור מתייחס למחלוקת בין בעלי הזכויות בדירות בבית משותף בתל אביב, שביקשו לבצע עבודות חיזוק לבניין כדי להגן עליו מפני רעידות אדמה, כך לפי תמ"א 38. המשיבים, שבבעלותם 23 מתוך 24 הדירות בבניין, ביקשו להתחיל בעבודות אך נתקלו בהתנגדות מצד המערערים, שהיו בעלי יתרת הדירות, כל עוד דרישתם לתוספת של 3 מ"ר לדירתם לא נענתה. משסירבו המשיבים לתקן את תכניתם, פנו המערערים למפקח על מקרקעי תל אביב בבקשה להיענות לדרישתם. הממונה אישר את ביצוע העבודות שהוצעו על ידי המשיבים והסמיך את בא כוח המשיבים לחתום בשם המערערים על המסמכים הנדרשים. המערערים ערערו על החלטה זו, וטענו כי למפקח אין סמכות לדון בתביעה משום שהיתר הבנייה אינו תקף עקב ערר שטרם הוגש. עוד נטען, כי היה על המפקחת לבחור בתכנית המוצעת על פני זו של המשיבים, כי תכנית המשיבים פוגעת בשוויון בין הדיירים, וכי המפקח שגה בכך שהעניק סמכות חתימה לבא כוח המשיבים. המשיבים טענו כי יש לדחות את הערר משום שהיזם לא היה צד למשפט, וכי טענות המערערים בדבר היעדר סמכות שיפוט ותוקפו של ההיתר אינן נכונות. תכנית המשיבים נתמכה על ידי 96% מבעלי הדירות ועמדה בכל התנאים הנדרשים, לרבות שינוי שבוצע לאחרונה בנוגע למרפסות. הממונה אף מינה כראוי את בא כוח המשיבים לייצג את המערערים, כאשר גם אלה רשאים למנות עורך דין משלהם שיפקח על פעולותיו של בא כוח המשיבים. בית המשפט הסכים עם המשיבים בכל הסעיפים. היא דחתה את היזם כמשיב, שכן הוא לא היה צד למשפט, ואישרה את החלטת הממונה. בית המשפט מצא כי היתר הבנייה תקף, כי המפקח בחר כראוי את תכנית המשיבים, כי אין אי שוויון בין הדיירים וכי סמכות החתימה שניתנה לבא כוח המשיבים הייתה כדין. המערערים חויבו בהוצאות המשיבים, בסך של 20,000 ₪.