פל"א 5070-06-16

תקציר

הנאשם ביקש לחזור בו מהודאתו בעבירות נהיגה, לרבות נהיגה בזמן פסילה, ולבטל את גזר הדין וגזר הדין שניתנו בשנת 2017. הנתבע טען כי ישנן מספר עובדות שצריכות לעניין את בית המשפט, לרבות ביטול פסק דין הקשור לפסילת נהיגה וראיות לכך שתקופת הפסילה הסתיימה. עם זאת, בית המשפט דחה טענות אלה וקבע כי הן חסרות שחר. בית המשפט פירט את ההיסטוריה הפרוצדורלית הארוכה של התיק, שכללה הודאות מרובות, תיקונים בכתב האישום והסדר טיעון. בית המשפט קבע כי בקשתו של הנאשם לא נעשתה בתום לב אלא בניסיון לתמרן את ההליך המשפטי בשל החשש לקבל עונש כבד יותר בתיק חדש. בית המשפט הדגיש כי הנאשם לא הגיש את הבקשה בשלב מוקדם אלא רק לאחר ששירות המבחן ביקש להחרים את צו המבחן, ומצא כי הראיות שהוגשו אינן משכנעות. זאת ועוד, בית המשפט ציין כי הנאשם לא הוכיח נסיבות חריגות או פגמים בהודאותיו וכי טענתו לסיוע בלתי יעיל של עורך דין אינה מבוססת. לפיכך, דחה בית המשפט את בקשת הנאשם, וקבע כי מדובר בתמרון טקטי שנועד להשיג יתרון פרוצדורלי פסול. בית המשפט הורה על סגירת מזכירות התיק ועל הפעלת ההליכים, נוכח השיהוי המשמעותי שנגרם בעקבות בקשת הנתבעת. ההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים וניתנה ביום 26.8.2020.